מה תכולת הבשר בטובין

בית המשפט השלום בתל אביב דן לאחרונה בשאלת סיווג המכס של המוצר ממרח בטעם הודו שנקבע על בסיס כמות הבשר שבמוצר.

נקבע כי היבואן הוכיח את טענתו בדבר כמות הבשר במוצר, ובית המשפט קיבל את הסיווג שהציע היבואן, תוך מתיחת ביקורת על התנהלות רשות המכס בכך שלא שמרה דוגמאות של המוצר והגישה חוות דעת הכוללת תיאוריות והנחות ולא עובדות.

הדיון המשפטי לאחר שחברת ארסבן יבוא ייבאה שתי מכולות עם קופסאות שבהן ממרח בטעם הודו בתיבולים שונים. המוצר הוא מעין שומן המיועד למאכל או למריחה, מעין גרסה מעובדת של "שמאלץ".

בעת שחרור הטובין הם סווגו בפרט מכס 21.06-9099 שכותרתו "תכשירים שונים הראויים למאכל אדם -  תכשירי מזון שלא פורטו", ומאחר ויובאו מארצות האיחוד האירופי, לא שולם מכס.

רשות המכס סברה כי סיווגם הנכון של הטובין הוא בפרט מכס 16.02-3190 שכותרתו "בשר, שיירי בשר או דם, מעובדים או משומרים ... מתרנגולי הודו ... אחר.", פרט אשר חייב במכס גם כאשר היבוא הינו מארצות האיחוד האירופי.

בית המשפט קבע כי ההבדל בין הסיווגים שהציעו הצדדים נעוץ בשאלה מה תכולת הבשר בטובין, שכן על פי כלל 2 לפרק ה-16 לצו תעריף המכס, תכשירי מזון נכללים בפרק 16 "בתנאי שהם מכילים יותר מ-20%, לפי משקל, נקניק, בשר, שיירי בשר, דם, דגים או סרטנים, רכיכות או חסרי חוליות אחרים החיים במים, או כל צירוף שלהם".

שני הצדדים הגיש חוות דעת מומחים לניתוח השאלה מה תכולת הבשר במוצר, האם גבוהה או או נמוכה מ-20%.

המומחה מטעם רשות המכס ציין שמכיוון שהבישול והטחינה גורמים לפירוק מלא של המבנה התאי של הבשר ושיירי הבשר, וערבוב רכיביהם (כגון חלבונים ושומנים) לתוך הממרח, לא ניתן לקבוע באופן ישיר ע"י בדיקה כימית את שיעורי שיירי הבשר בממרח.  עוד נטען כי יש לחשב גם את שיעור השומן שמקורו בבשר, בעיקר כאשר מדובר בבשר זנבות, ששיעור השומן בו גבוה.

מנגד, היבואן הביא לעדות מומחה אנגלי, אשר הציג מתודולוגיה מדעית לבדיקה, שלפיה נבחנת תכולת החלבון בדגימת הטובין, ולאחר מכן הופחתה תכולת החלבון שמיוחסת לרכיבי הקורקבנים שאינם נחשבים כבשר לצורך החישוב.

בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות רשות המכס, שכן התברר שדגימה שנותרה במשרדיה הושלכה לפח, משום שהתקלקלה ו"הסריחה".

בית המשפט דחה את טענות המומחה מטעם רשות המכס בעניין דרך חישוב אחוז הבשר, וזאת משום שהוא לא הציג ממצאים מדעיים התומכים בטענתו, אלא הגיש תדפיסים מתוך אתרי אינטרנט פופולאריים, המשמשים לחישוב צריכת קלוריות.

בית המשפט התרשם עוד כי הסיווג נקבע שלא על בסיס ניתוח יסודי ומעמיק, המבוסס על מתודולוגיה מדעית מקיפה, אלא חישוב פשטני וסתמי.

בסופו של דבר, בית המשפט קבע שהוצגה בפניו חוות דעת מדעית, המבוססת על ניסיונו של המומחה האנגלי מטעם היבואן, ומולה הערכות, השערות, ואומדנא שלא הוכחה בראיות טובות, המבוססות על אתרי אינטרנט ועל חישובים מתמטיים שתקפותם לא הוכחה -  מטעם רשות המכס.

לאור זאת, קיבל בית המשפט את ממצאיו של המומחה האנגלי מטעם היבואן, וקבע כי שיעור הבשר בטובין נע בין 16% ל-18%, ומכאן כי סיווגם בפרט מכס 21.06-9099/6 כפי שטען היבואן.

בית המשפט חייב את רשות המכס לשאת בחלק מן ההוצאות המשפטיות של היבואן, בסך כולל של 50 אלף שקל וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 29,250 שקל.