רוב המשלוחים מישראל לחו"ל ומחו"ל לישראל מתבצעים בעזרת חברות שילוח. ההתקשרות של יבואנים ויצואנים עם חברת השילוח, בין אם נעשית בכתב או בעל פה, הינה התקשרות חוזית, וחברת השילוח נדרשת לפרט מראש, בטרם ביצוע השילוח, את כל התנאים הנוגעים לביצוע השילוח.
נשאלה השאלה, מהו הדין במצב שבו חברת השילוח נתנה ללקוח הצעת מחיר על בסיס משקל המטען בק"ג, אך החיוב בפועל לאחר מכן היה על בסיס נפח המטען (דבר שהוביל לחיוב גבוה יותר)? האם מדובר במידע מהותי שעל חברת השילוח למסור ללקוח, או שמא מדובר במידע הידוע לכל העוסקים בתחום?
בסקירה זו נתאר את פסיקת בית משפט השלום בפתח תקווה, במקרה שבו לא הוסבר ללקוח כי חישוב משקל המשלוח מתבצע לפי נפח החבילה ולא רק לפי משקלה הפיזי.
בעקבות זאת, בית המשפט קבע כי מדובר ב מידע חשוב שנוגע למחיר העסקה, דבר שגורם לכך שההסכם בין הצדדים הופר.
ארקדי פורטנוי, העוסק בתחום הרכיבים האלקטרוניים, שלח מכשירי מצוקה טלפוניים לרוסיה דרך חברת שילוח בינלאומית. בעת קבלת החיוב מחברת השילוח, סירב היצואן לשלם את מלוא הסכום, בטענה כי החיוב חושב על פי משקלה הפיזי של החבילה בשקלול נפח החבילה, דבר שלא נאמר לו בעת ההתקשרות עם חברת השילוח. משקל החבילה הפיזי עמד על 157 ק"ג, בעוד שהמשקל של החבילה בשקלול נפח החבילה עמד על 230.5 ק"ג.
בנוסף, היצואן טען כי הצעת המחיר שקיבל, בערך של 12 דולר לק"ג, היתה עבור משלוח "door to door", בעוד שהוא נאלץ לשלם לעמיל מכס מקומי ברוסיה עבור שחרור הסחורה. על כן, טען כי חברת השילוח הטעתה אותו באשר לעלות המשלוח ולא השלימה את התחייבותה על פי ההתקשרות בין הצדדים.
חברת השילוח טענה שהיצואן הינו איש עסקים, שהיה צריך לדעת את אופן חישוב המשלוחים לחו"ל. בנוסף, נטען כי היצואן קיבל הצעות מחיר מחברות אחרות, שמהן היה עליו ללמוד שהחישוב מתבצע על פי נפח בצד החישוב על פי המשקל הפיזי. באשר להשלמת התחייבותה בנוגע לשחרור הסחורה מהמכס, חברת השילוח טענה שהיצואן רכש שירותי שילוח בתנאי DDU שאינם כוללים שחרור מהמכס במדינת היעד.
בית המשפט בחן את כלל הראיות והגיע למסקנה שחברת השילוח הטעתה את היצואן, מאחר שבשום שלב לא גילתה ולא הסבירה לו שהחיוב יתבצע גם על פי נפח החבילה ולא רק על פי משקלה הפיזי.
בית המשפט הבהיר כי עצם העובדה שהיצואן קיבל הצעות מחיר מחברות שילוח אחרות, אין בה כדי להסיר את חובת חברת השילוח לגלות את אופן חישוב מחיר העסקה בעסקה הספציפית עם היצואן. מאחר ומדובר באי גילוי של פרט מהותי בעסקה, הגיע בית המשפט למסקנה שיש לבטל את ההסכם, כאשר הכלל הוא שבמקרה של ביטול חוזה, על כל אחד מהצדדים להשיב את מה שקיבל מהצד השני.
מאחר והיצואן כבר קיבל את שירותי השילוח והחבילה הגיעה לרוסיה ולא ניתן לבטל את החוזה, קבע בית המשפט כי על היצואן לשלם לחברת השילוח את העלות שחברת השילוח נשאה בה בגין המשלוח (תשלום ל-DHL)- לפי עדותה 90% מסכום החיוב שנשלח ליצואן.
לאור האמור, בית המשפט הורה ליצואן לשלם לחברת השילוח סך של 2,000 שקל כהשלמה לסכום שכבר שילם, ובכך להשלים את סך העלויות שנשאה בהן בגין המשלוח. הוחלט שלא לחייב את הצדדים בהוצאות משפטיות לאור הנסיבות.
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]