מה שמותר למוביל הימי, מותר גם לאחרים

מחלוקות רבות בתחום הסחר הבינלאומי משלבות, מטבע הדברים, גורמים זרים, שנמצאים מחוץ למדינת ישראל, באופן שמעורר את השאלה באיזו מדינה יתנהל הדיון בסכסוך המשפטי שנוצר. וליתר דיוק - לאיזה בית משפט להגיש את התביעה- בישראל, או בית משפט זר?

גורמים שונים בשרשרת ההובלה והלוגיסטיקה דואגים ברוב המקרים להסדיר את הנושא באמצעות הוספת תניית שיפוט בשטר המטען או במסמך אחר, ולפיה קובעים באיזו מדינה ובאיזה בית משפט תתנהל התדיינות המשפטית ככל שתהיה.

כך דחה לאחרונה בית משפט בישראל טענת חברת ספנות זרה, כאילו תניית השיפוט הינה ייחודית, ולמעשה אישר לנהל נגדה את התביעה בישראל.

חברה לביטוח הגישה תביעה בישראל נגד חברת שייט, ספנות ושילוח בינלאומי על סך של 350 אלף שקל בגין נזק שנגרם למטען שביטחה ואשר הכיל שני קומביינים שהובלו מנמל אנטוורפן, בלגיה, והיו מיועדים להגיע לישראל.

חברת הספנות הזרה הגישה בקשה לבית המשפט לעיכוב ההליכים נגדה, מאחר ולטענתה קיימת בשטר המטען תניית שיפוט המקנה סמכות ייחודית לבית המשפט בנאפולי. לפי הדין האיטלקי, נטען, זהו הנוסח של התנייה:

"Any and all claims and/or disputes arising under the contract of carriage evidenced by this Bill of Lading or in connection therewith shall be brought before and determined by Courts of Naples and in accordance with the Law of Italy, unless otherwise provided therein. The Carrier, however reserves the right to take legal actions against the Merchant or the Holder as well at any other Competent Court."

חברת הספנות טענה כי הניסוח של התנייה מצביע על היותה ייחודית ולא מקבילה, וכי בכל אופן, על פי מבחן מירב הזיקות, אין לסכסוך זה זיקות רבות לישראל. לטענתה, מאחר והיא מתפעלת יותר מ-120 אוניות, היא פועלת לרכז את כל ההליכים המשפטים לבית משפט אחד, ועל כן יש לכבד את תניית השיפוט.

המבטח טען מנגד שמלשון התנייה עולה שהינה מקבילה כאשר לשונה סובל פרשנות המפנה לבתי משפט אחרים. בנוסף טען המבטח שיש לחברת הספנות זיקה לישראל מאחר ומינתה סוכן מטעמה בישראל.

חברת הספנות טענה שלפי לשון התנייה, רק לה מוקנית הזכות לתבוע בבתי משפט אחרים מלבד באיטליה. ביחס לסוכן שמונה על ידה בישראל, חברת הספנות טענה שמינויו דווקא מאושש את טענתה, שכן זה מאפשר לתובע פוטנציאלי לדלג על הגשת הבקשה למתן היתר להמצאה מחוץ לשיפוט, ואין במינויו כדי לגרוע מכוונתה לנהל את התדיינות מחוץ לישראל.  

בית משפט השלום בתל אביב בחן את לשון תניית השיפוט וקבע שהינה תנייה מקבילה ואינה ייחודית, מאחר ונכללת בה האפשרות למוביל לבחור סמכות שיפוט אחרת, ובכך נשללה ייחודיות התנייה, זאת גם לאור המגמות של פרשנות החוזה לרעת המנסח והכבוד ההדדי בין ערכאות שיפוט שונות.

למעשה, בית המשפט קבע כי אם למוביל הימי מותר לבחור כל בית משפט על פני הגלובוס כראות עיניו, לא הגיוני כי כאשר תובעים את המוביל, תביעה כזו חייבת להתברר רק באיטליה.

באשר למבחן מירב הזיקות, קבע בית המשפט כי אין זיקה חד משמעית ומובהקת לפורום ספציפי, שכן מחד המוביל הינו מאיטליה, המבטח הינו מישראל, והנזק אירע באזור ספרד. בנוגע לסוכן, נקבע בשולי הדברים שמינויו אינו יוצר זיקה נוספת לחברת הספנות לישראל אלא מדובר במינוי משיקולי נוחות.

לאור האמור לעיל בית המשפט דחה את בקשת חברת הספנות לעיכוב הליכים, וקבע שניתן לנהל את הדיון בבית משפט ישראלי. כמו כן, נפסקו הוצאות משפט בסך 2,000 שקל, שיחולו על פי התוצאות של התיק העיקרי בעניין הנזק שנגרם למטען.