מדוע אסור להסתפק בהכרת החקיקה הישראלית על הפיקוח על היצוא הביטחוני?

הדלת נסגרה בחריקת צירים, ומשב רוח קל הרעיד את מסמכי השילוח הפזורים לאורך השולחן בחדר הישיבות. "אבל בדקנו את הרשימה. אני אומר לך שלא הייתה שום התאמה." פתח נציג החברה במבטא ישראלי כבד, בעוד ידיו משחקות בעצבנות בכרטיס ביקור עם תג מוזהב המעוצב ברהבתנות של אורחו. "איזו רשימה?" שואל הסוכן הפדרלי של ממשלת ארה"ב, מקיש באצבעו בעדינות על הקלסר העבה הנושא את שם וכתובת החברה באותיות עבות. "הרשימה של ישראל כמובן. הרשימה של האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י)." עונה נציג החברה, גבות מורמות בתמיהה. הסוכן הפדרלי מניד קלות את ראשו. "וזו הסיבה שאני כאן." והאות ניתן למוסיקת הרקע המאיימת.

למרות שאינן מפורסמות בקרב הקהילה העסקית, שיחות דומות מאוד לזו המתוארת לעיל בין נציג חברה ישראלית ונציג רשויות אכיפת החוק האמריקאיות מתנהלות בתדירות גוברת, הן בארץ והן בארה"ב. התשובה שסיפק נציג החברה הישראלית היא נכונה, אך בהתאם לחוק הישראלי. חוסר הבדיקה מול הרשימות הרלוונטיות האמריקאיות עלול להתברר כטעות יקרה מאוד.

קיימים פריטים רבים שמקורם בארה"ב שייצואם מצריך אישור מקדים מאת ממשלת ארה"ב. יתירה מזאת, פריטים אלו - בין אם מדובר בפריטים בעלי שימוש ביטחוני או בפריטים דו-שימושיים - בדרך כלל נשארים תחת סמכות השיפוט של ארה"ב אף לאחר הגעתם ארצה. יתכן מאוד שאישור נוסף מהרשות הממשלתית הרלוונטית בארה"ב נדרש על פי חוק בארה"ב על מנת לייצא את הפריט למדינה אחרת, אפילו אם הפריט הוטמע בתוך פריט אחר המיוצר בישראל במסגרת תהליך הייצור. תחום השיפוט של הפיקוח על הייצוא בארה"ב הוא נרחב ביותר.

מעבר לסיווג הייצוא הבסיסי של פריט המיוצר בארה"ב, במידה ונשקל ייצוא-חוזר של הפריט (בין כפריט בפני עצמו ובין כחלק מפריט אחר בו הוטמע במהלך תהליך הייצור בארץ), יש לקחת בחשבון גורמים רבים נוספים על מנת לבדוק האם ייצוא-חוזר של הפריט מצריך אישור של ממשלת ארה"ב, ביניהם האם ערך הפריט שמקורו בארה"ב עובר את רף "זוטי הדברים" (de minimus) ביחס לערכו הכולל של המוצר המוגמר, מדינת היעד לייצוא, זהות המשתמש הסופי, והשימוש הסופי המיועד. בקצרה, על המייצא הישראלי לבחון את כלל העסקה המדוברת על מנת לוודא שהכל "כשר" תחת חוקי ארה"ב. בחינה זו כוללת בדיקה של הצדדים הנוגעים בדבר - אבל על פי איזו רשימה?

בנוסף לבדיקת השמות והכתובות מול הרשימה של אפ"י, היצואן הישראלי צריך לבדוק את הצדדים למול רשימת הצדדים האסורים או מוגבלים לייצוא של ארה"ב. האמת היא שלא מדובר ברשימה אחת, אלא במכלול של רשימות נפרדות המתוחזקות ע"י גורמי פיקוח שונים בממשל האמריקאי, כדלהלן:

Office of Foreign Assets Control  (OFAC) Specially Designated Nationals and Blocked Persons List (SDN): הרשימה המקיפה ביותר של יחידים וגופים המהווים איום למדיניות החוץ ובטחונה הלאומי של ארה"ב. משרד האוצר האמריקאי (OFAC) מטיל מגבלות על סחר פיננסי עם יחידים וגופים המפורטים ברשימה זאת (SDN list).

Debarred Parties List: רשימה המנוהלת על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב, אגף הפיקוח על הסחר הביטחוני (US Department of State’s Directorate of Defense Trade Controls). הרשימה מכילה מידע מזהה על גופים ויחידים שהפרו את תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR).

Nonproliferation Sanctions List: רשימה המנוהלת על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב, הסוכנות לביטחון בינלאומי ולמניעת הפצת נשק (US Department of State’s Bureau of International Security and Non-proliferation). הרשימה כוללת שמות של צדדים שהפרו חוקים ותקנות של ארה"ב הנוגעים למניעת הפצת נשק.

 Denied Persons List (“DPL”: רשימה המנוהלת על ידי מחלקת המסחר של ארה"ב, הסוכנות לתעשייה וביטחון [US Department of Commerce’s Bureau of Industry and Security (“BIS”)]. הרשימה מכילה שמות של יחידים וגופים שהוכח שהפרו את תקנות ניהול הייצוא (EAR), המסדירות את הייצוא והייצוא החוזר של טובין אזרחיים, פריטים דו-שימושיים ותחמושת שאינה מוגדרת תחת הפיקוח של תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR).

Entity List: הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS) מנהלת רשימה נוספת של גופים מחוץ לארה"ב שהיו מעורבים בהפצת נשק בניגוד למדיניות החוץ של ארה"ב. נדרש רישיון של ה- BISלצורך ייצוא או ייצוא-חוזר של פריטים שמקורם בארה"ב לצדדים המופיעים ברשימה זו.

Unverified List (“UVL”): רשימה נוספת המנוהלת על ידי הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS), הכוללת שמות של גופים מחוץ לארה"ב שלא ניתן היה לאמת את הלגיטימיות שלהם, ולפיכך משלוח לכל אחד מהגופים הללו מעלה חשש משמעותי.

הפרות הנובעות מייצוא פריטים מפוקחים ללא רישיון, או משלוח פריטים המפוקחים בארה"ב לצדדים המופיעים ברשימות המפורטות לעיל, חושף את המייצא הישראלי לעונשים כבדים הן בדין האזרחי והן בדין הפלילי בארה"ב, ויכול להוביל להכנסת המייצא ל"רשימה השחורה" של מנועי הסחר עם ארה"ב. לפיכך, בטרם ייוצא מישראל פריט שמקורו בארה"ב, מומלץ ליצואן לעבור בקפידה על הרשימות האמריקאיות  בנוסף לבדיקת הדין הישראלי.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]

_____________________________

עו"ד מרקוס כהן ממשרד עורכי הדין סנדלר, טרוויס ורוזנברג (ST&R), וושינגטון, מתמחה בדין האמריקאי הנוגע לפיקוח על היצוא,ומייעץ לארגונים ולחברות בתחומים אלה. ניתן ליצור איתו קשר ב: [email protected]