לתשומת לב המחוקק

כאשר יבואן מגיש תובענה נגד רשות המכס, מוצבים בפניו מכשולים רבים להצלחת התביעה. בין השאר, בתביעות בגין מכס ששולם "אגב מחאה", קוצב סעיף 154 לפקודת המכס תקופת התיישנות קצרה בת שלושה חודשים בלבד. בנוסף, על היבואן להוכיח כי לא תמחר את המס הנוסף במחירי המכירה.

בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין בנושא סעיף 154 לפקודת המכס, על תקופת ההתיישנות הקצרה שבו. המכנה המשותף לפסקי הדין הוא שברובם, בית המשפט בחר למתוח ביקורת (יותר ממרומזת) על דבר חקיקה זה וקרא למחוקק לשנותו, אך בסופו של דבר נאלץ לדחות את תביעת היבואן מכוח הסעיף. לאחרונה ניתן פסק דין נוסף שהלך בכיוון זה.

מדובר בחברת פר אור, שייבאה מאוסטרליה לישראל משלוח של עגלים לפיטום וביקשה לשלם את המכס בהתאם למשקל העגלים שהוצהר על ידה. בבדיקת המכס הסתבר כי המשקל בפועל חורג בכ-17 גר' בממוצע לכל עגל לעומת מה שהוצהר, ובעקבות זאת שילמה החברה למכס סכום נוסף, של כ-278 אלף שקל, אך מבלי שציינה על גבי הרשימון שהמס שולם "אגב מחאה".

לאחר שניהלה דין ודברים עם המכס והשגותיה נדחו הגישה החברה תביעה לבית משפט השלום בבאר שבע לאחר כארבעה וחצי חודשים מיום תשלום המסים.

רשות המכס ביקשה להורות על דחיית התביעה על הסף בשל התיישנות. החברה טענה כי יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מיום קבלת עמדת המכס הסופית. לחילופים נטען שהתביעה הוגשה מכח סעיף 6 לחוק מסים עקיפים, המונה תקופת התיישנות של חמש שנים.

בית המשפט ציין כי טענת התיישנות שמעלה המדינה מעוררת אי נוחות, אך אין מנוס מקבלתה לאור סעיף 154 לפקודת המכס. עוד נקבע שאין למנות את תקופת ההתיישנות מקבלת עמדת המכס, אלא מיום תשלום המסים, היות והחלפת מכתבים אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות.

בית המשפט דחה גם את טענת החברה כי בכוחה להסתמך על סעיף 6 לחוק מסים עקיפים, וקבע כי סעיף זה חל על נישום שגילה את הטעות בדיעבד ולא על נישום שניהל מחלוקת עם המכס בזמן אמת. אי לכך חויבה החברה

בהוצאות משפט בסך 2,000 שקל.

בנושא ניתן להעיר מספר הערות ולהשוות פסיקה זו עם מקרים נוספים: סעיף 154 הינו חלק מפקודה מנדטורית שלא עודכנה. לפני מספר שנים דחה בית משפט השלום בתל אביב בקשה למחיקת תביעה על הסף שהוגשה על ידי יבואן נגד המכס בקשר לסיווג מקלחונים, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה וקשה על הסעיף. באותו מקרה נאמר: "לדידי, תקופת ההתיישנות של שלושה חודשים שבסעיף 154 לפקודת המכס המנדטורית היא הוראה דרקונית. איננו חיים 'במדינת דרקוניה', אלא במדינת ישראל הריבונית, היהודית והדמוקרטית".

בפסק דין שניתן בשנת 2011 בבית המשפט המחוזי בחיפה הסתייג בית המשפט מההחלטה בנושא סניטק וציין כי על אף הביקורת, אין מנוס אלא מלמלא אחר הורות החוק.

גם בית המשפט העליון החליט למתוח ביקורת על סעיף זה. במסגרת פסק דין שניתן בתיק לפני מספר שנים, נקבע שסעיף 154 הינו סעיף דרקוני, בית המשפט המליץ למחוקק לבטלו, אולם קבע, כי בסופו של יום, סעיף זה שריר וקיים ועל כן יש לנהוג על פיו, חרף הביקורת שהוטחה בו.

כך נאמר באותו מקרה: "התקופה הקצרההמנויהבסעיףאינהמעודדת, בלשוןהמעטה, הידברותישירהבין רשותהמכסליבואןהמעונייןלהשיגעלאופןהסיווגבונוקטתהרשות.. אורכה, אוליתרדיוקקוצרה, שלהתקופההמוגבלתהמנויה בסעיף אמנםמעוררקשייםבדברשאלתהתאמתולזמננוושמאייתןעל כךהמחוקקדעתומגמתהוגנותכלפיכוליעלמא".

כפי שניתן לראות, סעיף 154 מהווה מכשול משמעותי להצלחת תביעה של יבואן. עם זאת, רשות המכס, בהיותה ערה לבעייתיות שבסעיף זה, מאפשרת ליבואנים - בנסיבות מסוימות וכאשר מתבצעת פנייה בכתב בנושא - לנהל הליכי השגה, תוך שהיא מתחייבת שלא לטעון להתיישנות אם וכאשר תוגש תביעה.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il