לא מן הטבע

בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית משפט המחוזי בירושלים, שקבע כי טבק מיובא, שנוספו לו בישראל חומרי טעם וריח, חייב במס קניה נוסף לפי חוק מס קניה בגין פעולת המכירה בישראל, נוכח העובדה שהוספת חומרים אלו נחשבת כ"פעולת ייצור".

היבואן שילם מס קניה על הטבק המיובא בעת היבוא וטען כי בכך יצא ידי חובתו וכי הוא פטור מתשלום מס קניה נוסף בעת המכירה (עם קיזוז המס ששולם ביבוא), אך בית המשפט דחה את הטענה וחייב אותו במס הנוסף בגין המכירה.

חברת טבק אבו גוש בע"מ (היבואן) עוסקת ביבוא טבק ומכירתו החל משנת 2007. היבואן ייבא מירדן בשנים 2008-2011 28 טון טבק ושילם מס קניה בעת היבוא בסך 50 שקל לק"ג.

היבואן טען כי הטבק המיובא היה מוכן לעישון, אך בהתאם לדרישה הצרכנית המקומית, היבואן פעל לשם התאמת טעם הטבק ללקוחותיו והוסיף חומרי טעם וריח שלא שינו את מהות הטבק המיובא ולא העלו את משקל הטבק, שכן אף בסיום התהליך הטבק עבר סינון ושיעור הפחת של הטבק היה כזה שמשקלו הסופי של הטבק היה נמוך מהמשקל ההתחלתי.

לחילופין, טען היבואן כי הוא זכאי לפטור מדרישת התשלום מכוח סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם בחסר או ביתר), התשכ"ח-1968 משום שנהג בתום לב, לא ידע ולא היה יכול לדעת על החסר ולא כלל את החסר במחיר הטובין.

רשות המסים טענה כי הפעולות שביצע היבואן בטבק המיובא היו פעולות ייצור, שכללו, בין היתר, ערבוב הטבק עם גליצרין, ייצור סירופ מסוכר ומים, קירורו והוספתו לטבק וכן הוספת חומרי טעם וריח, ניקוז וסינון הנוזלים העודפים, אריזה והדבקת מדבקות. לפי בדיקה שבוצעה בטבק, עלה כי משקל הטבק הגולמי היווה 36% ממשקל המוצר הסופי ומשקל התבלינים היה 64%.

רשות המסים טענה כי היבואן חייב בתשלום מס קניה נוסף בשל המכירה (לאחר קיזוז המס ביבוא) משום שהפעולות שבוצעו בישראל נחשבות כ"פעולות ייצור" לצורך חוק מס קניה. סכום מס הקניה שנדרש עמד על סך של 827,032 שקל לתקופה שבין 2008-2011.

השאלה העיקרית שהייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים, היא האם היבואן ביצע "פעולת ייצור" בישראל על הטבק המיובא, או שמא רק השביח את הטובין.

"ייצור" הוגדר בסעיף 1 לחוק כך: "לרבות כל פעולה שבמהלך הייצור ובכלל זה הרכבת חלקים וכן כל פעולת השבחה ששר האוצר קבע אותה בצו כפעולת ייצור לעניין חוק זה". היבואן התבסס על פסק דין בו נקבע כי הוספת מים לטבק אינה מהווה פעולת "ייצור".

בית המשפט אבחן מקרה זה לעומת המקרה הנוכחי וקבע כי פעולה פשוטה של הוספת מים לטבק לצורך העישון בנרגילה לא נחשבת כפעולת ייצור, אך בענייננו בוצעו פעולות רבות נוספות, ביניהן- ערבוב הטבק עם גליצרין, ייצור סירופ מסוכר ומים, קירורו והוספתו לטבק וכן הוספת חומרי טעם וריח, ניקוז וסינון הנוזלים העודפים, אריזה והדבקת מדבקות.

לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט כי הפעולה שבוצעה בישראל על הטבק המיובא נחשבת כ"פעולת ייצור", ולכן נדחה הערעור, והיבואן חויב בתשלום הוצאות בסך של 50,000 שקל.