לא הגיוני ששירותי עמילות מכס יינתנו בהתנדבות

יבואן של גופי תאורה לישראל ייאלץ לשלם למשלח עבור שירותי שילוח ושחרור ממכס של גופי תאורה שיובאו מצרפת.

היבואן הביא לישראל תאורה באמצעות חברת שילוח בשני משלוחים - ימי ואווירי.

חברת השילוח טענה כי היבואן לא שילם את שכרה בעבור שירותי השילוח וכן בעבור שירותי עמילות מכס ששכרה עבורו מחברה אחרת, והגישה נגדו תביעה על סך 20 אלף שקל. התביעה הוגשה נגד התאגיד של היבואן וכן נגד שניים מבעליו.

באשר לשירותי השילוח טען היבואן כי חברת השילוח לא הציגה כל מסמך המעיד על השירות שניתן ועל עלותו של השירות, כגון הסכם בין הצדדים, או כל מסמך אחר המעיד על כך. בנוגע  למתן שירותי עמילות המכס, טען היבואן כי חברת השילוח התנדבה לתת לו שירות זה בכדי "להרשימו", ללא עלות.

בנוסף טען היבואן כי יש להפחית מסכום החיוב את עלות התיקון ועלות השילוח של עמודי התאורה שהגיעו פגומים, שבגינם נאלץ לבטל עסקה עם צד ג'. בעניין זה הוסיף היבואן כי  חברת השילוח לא ביטחה את הטובין, למרות שהיתה אמורה לעשות כן, ובכך התרשלה. בנוסף, נטען כי יש להפחית מסכום החיוב את הנזק שנגרם ליבואן כתוצאה מאיחור בהגעת המשלוח השני.

בית משפט השלום בתל אביב דחה את כל טענות ההגנה של היבואן.

ראשית נקבע כי כל עוד אין מחלוקת שחברת השילוח ביצעה את עבודתה, זכאית היא לקבל תשלום בעבור מתן השירות. העובדה כי הטובין נמסרו לה מעידה על כך כי היבואן, בעל הטובין, התקשר בהסכם לשילוח הטובין.

בעניין עמילות המכס, מן ההתכתבות בין הצדדים הוכח כי היבואן אישר את היקף השירותים שנתנה חברת השילוח, לרבות שירותי עמילות המכס. בית המשפט דחה את הטענה ששירותי עמילות המכס ניתנו בהתנדבות וקבע כי היא אינה מגובה בכל ראיה ואינה תואמת פרקטיקה עסקית מקובלת, גם משום שהיבואן לא הראה כל טעם לפיו חברת השילוח תהא מעוניינת לתת שירותים, שבעבורם היא משלמת כספים לעמיל מכס, חינם אין כסף.

בנוסף דחה בית המשפט את הטענה כי היה על חברת השילוח לבטח את הטובין. מן המסמכים הוכח כי האחריות לביטוח חלה על היבואן, זאת היות ובטופס הצעת המחיר להובלה הימית אף צוין במפורש כי על מנת לבטח את הטובין, נדרשת החברה לפנות לחברת השילוח ולתאם עימה את הביטוח.

בית המשפט דחה את טענות היבואן בכל הנוגע לנזק שנגרם לטובין ובעניין ביטול עסקה עם צד ג', הואיל וחברת השילוח הצליחה להוכיח כי הטובין הגיעו לארץ ללא כל נזק. בנוסף, היבואן לא הראה כל התחייבות של חברת השילוח למסור לו את הטובין בתאריך כלשהו.

בית המשפט אף דחה את טענת היבואן כי העובדה כי במשלוח השני הוזמנה הובלה אווירית ולא ימית, מוכיחה לכאורה על דחיפות המשלוח בהגעה בזמן מסוים.

לאור זאת, קיבל בית המשפט את טענותיה של חברת השילוח. היבואן חויבה לשלם בעבור מתן שירותי השילוח ועמילות המכס בסך של כ-20 אלף שקל, ובנוסף חויב בהוצאות, כולל שכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 9,000 שקל.

התביעה האישית נגד שניים ממנהלי היבואן נדחתה, היות ולא הוכחה עילת ל"הרמת מסך".