כל משלוח בעמלה נפרדת: סוכן המכס מול היבואן

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברה מסויימת שימשה כסוכן מכס של יבואן פחמים. בין הצדדים התגלעה מחלוקת כספית בעניין יתרת חוב אשר לטענת סוכן המכס היבואן חייב לו, בגין שחרורי סחורה מהמכס ובגין עלות מכולה שהיבואן לא השיב לידי סוכן המכס.

לטענת סוכן המכס, לפני תחילת ההתקשרות בין הצדדים, סוכם כי העמלה שסוכן המכס יגבה מהיבואן עבור שחרורי הפחם תהא בשיעור של 600 שקל בצירוף מע"מ לכל משלוח, בעוד היבואן טען מנגד כי בין הצדדים סוכם למעשה על עמלה בגובה 300 שקל בצירוף מע"מ בלבד לכל משלוח.

עוד טען היבואן כי סוכן המכס "ניפח" את החשבונות ואת העמלה המגיעה לו, בכך שבמקום לאחד משלוחים ולשחרר אותם במכה אחת ולחייב את היבואן בעמלה אחת, חייב סוכן המכס את היבואן עבור כל משלוח בחשבונית נפרדת. היבואן הציג ראיות המראות כי בעבר עבד עם סוכן מכס אחר וזה שחרר מספר משלוחים שלו במכה אחת וחייב אותו בעמלה אחת.

תביעת סוכן המכס הועמדה על סך של כ-26,000 שקל.

פסק-הדין:

בנוגע לסכום העמלה המגיע לסוכן המכס: בהיעדר הסכם בכתב, קבע בית המשפט כי סוכן המכס הוכיח במידה מספקת את טענתו כי סיכם עם היבואן לפני תחילת ההתקשרות ביניהם על עמלה בשיעור של 600 שקל בצירוף מע"מ לכל משלוח. בית המשפט קבע כי עצם התנהגותו של היבואן במהלך ניהול עסקיו עם סוכן המכס מעידים על כך כי הדין עם סוכן המכס.

כך למשל, ציין בית המשפט כי סוכן המכס גבה מהיבואן, לכאורה, סכום עמלה כפול ממה שסוכם עימו לטענתו והיבואן עבר על כך לסדר היום מבלי להסדיר זאת במישרין מול סוכן המכס ובכתב. עוד ציין בית המשפט כי היבואן לא טרח להחזיר את החשבוניות לסוכן המכס לתיקון סכום העמלה, ובהתנהגות זו שמט היבואן את הבסיס תחת טענתו כי מדובר על סכום עמלה שלא היה מוסכם בין הצדדים.

בנוגע לשחרור משלוחים בנפרד ולא במכה אחת: בכל הנוגע לטענת היבואן כי סוכן המכס "ניפח" את סכומי העמלות שלא כדין, קבע בית המשפט כי יש לקבל את טענת סוכן המכס לפיה הוא היה חייב לבצע שחרור מכס באופן שבו כל שחרור יחויב בחשבונית נפרדת, כך שאם הגיעו שלוש משאיות באותו היום, היה על סוכן המכס לבצע שלושה שחרורים נפרדים תוך חיוב עמלה על כל שחרור ושחרור.

בית המשפט קבע כי מאחר והיבואן לא הביא עדויות ברורות לאי חוקיות פעולת סוכן המכס בין אם על ידי נציגים מחברות עימן עבד או עובד או על דרך הגשת חוות דעת מומחה וכד', הרי שההסבר שניתן על ידי סוכן המכס אודות חיוב היבואן על כל משלוח ומשלוח בפני עצמו – לא נסתר. היבואן הציג אמנם חשבוניות מסוכן מכס קודם עמו עבד, שאיתו על פי הטענה חויב בעמלה פעם אחת ביחס למספר משלוחים יחד, אך בית המשפט מצא כי היבואן לא ידע להסביר פרטים אודות חשבוניות אלה ולכן דחה את הטענה.

בנוגע לאי-החזרת המכולה לידי סוכן המכס: בית המשפט קבע כי המכולה נלקחה ע"י היבואן, תוך שסוכן המכס מתרה ומזהיר אותו כי הוא אחראי להחזרת מכולה זו בשלמות.

משלא החזיר היבואן מכולה זו, ועל פי עדותו של הנהג מכולה זו נהרסה, נפסק כי היבואן אחראי לתשלום שוויה לסוכן המכס.

עם זאת, ולמרות הכרעת בית המשפט כי יש לקבל את טענות סוכן המכס, מצא בית המשפט כי יש לנכות מסכום חובו של היבואן לסוכן המכס סכום של כ-6,000 שקל בגין מס ערך מוסף.

לאור כל זאת, קבע בית המשפט כי סוכן המכס הוכיח את תביעתו וחייב את היבואן לשלם לסוכן המכס סך של כ-20,000 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 שקל.

(תא"מ (שלום חדרה) 12485-01-09. פסק דין מיום 4.9.11, השופט חננאל שרעבי.

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il