יש לדקדק בזהות חברת תעופה הנתבעת בגין נזק למטען

פעמים רבות, כאשר מוגשת תביעה נגד גורם כלשהו בשרשרת הלוגיסטית של הובלת מטען לישראל, מנסה אותו גורם לטעון לכך שאין לדון בתביעה נגדו במדינת ישראל ופועל להגשת בקשה לסילוק התביעה נגדו על הסף, עוד בטרם שמיעת הראיות בתיק.

טענות אופייניות שמועלות במצב כזה הינן כי אין לבית המשפט סמכות לדון בתביעה נגד גורם זר, או כי הסמכות נתונה לבית משפט אחר, וכו'.

על אף שרוב הבקשות מסוג זה נדחות, היתרון המשמעותי הגלום בהן הוא שאם בקשה כזו מתקבלת, נחסך מן הנתבע הצורך לנהל את הגנתו במשך זמן רב בהליך שיפוטי נגדו.

במקרה הנוכחי, חברת תעופה זרה הטיסה מטען של רכיבים של חברת אינטל מישראל למלזיה, אשר היה מבוטח בחברת ביטוח. פעולת ההעמסה על גבי המטוס נעשתה על ידי מחסן מטען אווירי ורשות שדות התעופה.

עם הגעת המשלוח ליעדו, טענה חברת אינטל כי קיים חוסר במטען. המשלח וחברת הביטוח שביטחה את המשלוח ליעד פיצתה את אינטל בגין הנזק, ואף נשאה בהוצאות לבירור והיקף הנזק. לאחר מכן היא הגישה תביעה כספית בסך 365 אלף שקל כנגד חברת התעופה הזרה, המחסן ורשות שדות התעופה, בטענה כי החוסר נגרם באשמת מי מהן.

חברת התעופה הזרה טענה כי התביעה הוגשה נגד בעל דין לא נכון, וכי לפי שטר המטען אשר נמסר לה, החברה שביצעה את ההטסה הינה לופטנהזה קרגו ולא אוסטריאן איירליינס. בנוסף הוצג תדפיס, לפיו החברה הזרה ולופטהנזה אינן אותה החברה, אלא חברות נפרדות.

מנגד המשלח וחברת הביטוח טענו כי אוסטריאן אירליינס מהווה חלק מקבוצת לופטהנזה ומהווה ישות משפטית אחת יחד, הפועלות מאותם משרדים והנהלה.

בנוסף טענה חברת התעופה הזרה כי המשלח כבר הגיש תביעה לפיצויים בגין החסר במשלוח ואף קיבל פיצוי בשנת 2013 מלופטהנזה.

מנגד טען המשלח כי הפיצוי היה מזערי, באופן שלא שיקף את היקף הנזק שנגרם, ולא נחתם הסכם כי תשלום הפיצוי שולל את זכותו לתבוע פיצוי נוסף.

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי טענות חברת התעופה הזרה מוצדקות ויש לסלק את התביעה נגדה על הסף. על אף שמדובר בשלב מקדמי של סילוק על הסף בטרם נשמעו כל הראיות, נקבע כי הראיות שהוצגו על ידי חברת התעופה הזרה היו משכנעות מספיק כדי להבין שהיא אינה בעלת הדין הנכונה.

לאור האמור, בית המשפט קיבל את בקשת חברת התעופה הזרה והורה למחוק את שמה מכתב התביעה וחייב את המשלח וחברת הביטוח בהוצאות בסך של 1,000 שקל.