יצואנים - אל תחכו לדפיקה בדלת

עו״ד גיל נדל ועו״ד שירית נקר על הגברת האכיפה מצד אגף הפיקוח על היצוא הדו שימושי


08:40 ,29.07.2021 מאת: עו״ד גיל נדל, עו״ד שירית נקר

בחודש אפריל 2021 פרסם אגף הפיקוח על  היצוא הדו שימושי במשרד הכלכלה את ההודעה הבאה: ״אל תחכו לדפיקה בדלת - אגף הפיקוח על היצוא הדו-שימושי והאב״כ במשרד הכלכלה והתעשיה מגביר את ביקורי הפיקוח היזומים שהוא עורך, במטרה לוודא כי יצואנים של מוצרים דו-שימושיים ואב"כ מייצאים בהתאם להוראת החוק״.

 

למה הכוונה?

 

אגף הפיקוח על היצוא הדו שימושי והאב״כ במשרד הכלכלה והתעשייה הוקם בשנת 2019 על מנת לשפר את הפיקוח והאכיפה על יצוא דו-שימושי ואב״כ. מדינת ישראל, בדומה למדינות מפותחות אחרות, מקיימת משטר פיקוח על מוצרים, טכנולוגיות ושירותים דו-שימושיים, היכולים לשמש למטרות אזרחיות או צבאיות. משטר פיקוח זה מסודר במסגרת הסדר ואסנר שאליו הצטרפו למעלה מארבעים מדינות. מדינת ישראל אמנם לא הצטרפה רשמית למשטר זה, אך היא מאמצת אותו במסגרת החקיקה הישראלי.

 

כשאנו מדברים על ״דו שימושי״ הכוונה היא לטובין, טכנולוגיה וידע, המיועדים לשימוש אזרחי אך עשויים לשמש גם לצרכי בטחון, והם מוגדרים כמוצרים דו-שימושיים הנתונים לפיקוח. הסדר וסנאר קובע רשימה מפורטת של טובין אשר נכנסים בגדר המושג ״מוצרים דו-שימושיים״.

 

הרשימה מסווגת טובין ל-9 קטגוריות העשויות להיחשב כדו-שימושיים: (1) חומרים מתקדמים;(2) עיבוד חומרים;(3) אלקטרוניקה;(4) מחשבים;(5.1) טלקומוניקציה;

(5.2) ביטחון מידע;(6) חיישנים ולייזרים;(7) ניווט ואוויוניקה;(8) ציוד ימי;(9) הנעה וחלל.

 

כל קטגוריה שכזו מחולקת ל-5 תתי קטגוריות:  A.    ציוד וחלקים, B.    ציוד בדיקה וייצור, C.    חומרים.,  D.    תוכנה,  E.      טכנולוגיה.

 

כל תת-קטגוריה מחולקת לסעיפים ותתי סעיפים לצורך תיאור מפורט ככל הניתן של המוצרים הקיימים אשר נכנסים בגדר הרשימה. הדבר מאפשר ליצואנים לבצע התאמה בין הטובין שברצונם לייצא לבין המוצרים המתוארים ברשימה. הרשימה מתייחסת למאות מוצרים ותתי מוצרים.

 

באופן המתואר לעיל, כל טובין מקבלים קוד ״ואסנארי״ (נומנקלטורה ע״פ ואסנאר): הקוד מורכב ממספר הקטגוריה הראשית, אחריו תבוא אות לטינית המציינת את תת הקטגוריה,  ואחריהם שוב מספר ואות לטינית המציינים את הסעיף ותת הסעיף הספציפיים.

למשל, הקוד 3.B.1.f מתייחס לטובין המוגדרים כטובין מתחום האלקטרוניקה (קטגוריה 3), מסוג ציוד (תת-קטגוריה B) המשמש עבור ייצור מוליכים למחצה (סעיף 1) מסוג ליתוגרפיה (תת-סעיף f).

 

קוד אוניברסלי אשר נהוג בכל המדינות החתומות על ההסדר, כולל ישראל, מאפשר התנהלות נוחה בקשר לטובין המפוקחים, שכן אין צורך לקודד או להגדיר טובין של כל יצואן, דבר שהיה כמעט בלתי אפשרי לתפעול, אלא כל שיש לעשות הוא להתאים את הטובין המפוקחים לרשימת ואסנאר ולתרגם אותם לקוד המתאים. באופן זה, ניתן לדבר בשפה אחידה בין כל המדינות החתומות על ההסדר ביחס לאותם טובין.

 על אף שהסכם וסנאר הינו מפורט למדי ומתייחס למוצרים רבים, לעתים קרובות מלאכת ההתאמה בין הטובין לאותו ״קוד״ ואסאנרי איננה פשוטה, ולצורך כך מומלץ להיעזר במומחים, הן מתחום הפיתוח והייצור המכירים את הטובין על מאפייניהם, והן במומחים בתחום היצוא המפוקח אשר הינם בעלי ניסיון במלאכת ההתאמה. חשיבות ההסתייעות במומחים גדלה לאור העובדה שהסכם ואסנאר מתעדכן באופן תכוף, ועל כן המצב המשפטי ביחס לטובין עשוי להשתנות מבלי שהיצואן מודע לכך (למשל, טובין שהיו נתונים לפיקוח – כבר אינם מפוקחים, ולהפך).

 

נחזור אל הפיקוח: ככל שמדובר במוצר דו שימושי שהמשתמש הסופי שלו הוא אזרחי [גוף פרטי, בנק, חברה מסחרית אזרחית וכיו״ב] הפיקוח נמצא בידי משרד הכלכלה והתעשייה – אגף הפיקוח על היצוא הדו שימושי. ככל שמדובר במוצר דו שימושי שהמשתמש שלו הוא בטחוני / צבאי [צבא, משטרה, שירות ממשלתי בעל אופי בטחוני וכיו״ב] – הפיקוח נמצא בידי משרד הבטחון –  אגף הפיקוח על היצוא הבטחוני [אפ״י]. יצוא של מוצרים דו שימושיים ללא רשיון מתאים מהווה עבירה פלילית ויכול להביא גם להחרמת המוצרים.

 

ומכאן בחזרה להודעה של משרד הכלכלה: ״האגף מקיים מאמץ שוטף לאיתור יצואני מוצרים דו-שימושיים ואב"כ. נציגי האגף עוברים על אתרי החברות, בוחנים את המוצרים שלהן ומבצעים הערכה לגבי היות מוצריהן מפוקחים. בהתאם לתוצאות הבחינה מקיים האגף בחברה "ביקור פיקוח". בעת הביקור נבחנים המוצרים המיוצאים ומידת היותם מפוקחים. במידה ונמצא כי אכן היצוא שבוצע טעון רישיון, היצואן חשוף לצעדים פליליים שעלולים אף להסתיים במאסר. כחלק מפעילותו השוטפת של האגף אנו מקיימים מאמץ מתמשך להעלות את המודעות לתחום הפיקוח, להדריך חברות כיצד עליהן לנהוג ולסייע להן לעמוד בדרישות החוק ומה עליהן לעשות כדי להימנע מהפרתו״.

 

הדברים ברורים והם קוראים לכל היצואנים של מוצרים, תוכנות, ידע, טכנולוגיה וציודים שונים, לעשות בדיקה מסודרת ולבחון האם היצוא שלהם טעון רישיון, וזאת גם כאשר הלקוח הינו גורם אזרחי מובהק. אל תחכו לדפיקה בדלת.

 

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים. בדוא"ל  [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.