יסודות הפיקוח על יצוא ביטחוני (חלק א')

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007. החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהיתה קיימת עד לכניסתו לתוקף, ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני, ושירותים ביטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא ביטחוני מטעמי ביטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

יצוא ביטחוני מוגדר בחוק ככל אחד מאלה: יצוא של ציוד ביטחוני; העברת ידע ביטחוני; מתן שירות ביטחוני. באחריותו של כל יצואן וכל העוסק בשיווק הנוגע ליצוא ביטחוני לדעת ולהכיר את משמעות המושגים הנ"ל, כמו גם את המוצרים בהם הוא עוסק, בכדי להימנע מעיסוק ביצוא ביטחוני ו/או בפעולות שיווק הטעונות רישיון, ללא רישיון מתאים.

יצוא של ציוד בטחוני
בצווים שהוצאו מכוח החוק מעוגנות ארבע רשימות פריטים של ציוד ביטחוני: 1) רשימת ציוד לחימה. רשימה זו מבוססת על רשימת הנשק של הסדר ואסנאר, הכוללת 24 קטגוריות, ביניהן: אמצעים נפיצים, טנקים, רכב קרבי משוריין, ארטילריה, מטוסי קרב, מסוקי תקיפה, ספינות מלחמה, טילים ומשגרי טילים ונשק קל.

2) רשימת ציוד דו-שימושי. רשימת הפריטים הדו-שימושיים של הסדר ואסנאר כוללת תשע קטגוריות, ביניהן: חומרים מתקדמים, עיבוד חומרים, אלקטרוניקה, מחשבים, טלקומוניקציה, בטחון מידע, חיישנים ולייזרים, ניווט ואוויוניקה.

3) רשימת ציוד טילים. רשימת הנספח הטכני של ה-MISSILE TECHNOLOGY CONTROL REGIME (MTCR ). מדובר בהסדר בינלאומי וולונטרי, שמטרתו להיאבק בתפוצת מערכות לא מאוישות, המסוגלות לשאת נשק להשמדה המונית. החל מספטמבר 1991, מדינת ישראל קיבלה על עצמה לפעול על פי אמות המידה שנקבעו בהסדר.

4) רשימת ציוד לרשות הפלשתינאית. רשימה של פריטים דו-שימושיים, שהעברתם לרשות הפלשתינאית מפוקחת על ידי  מתאם פעולות הממשלה בשטחים.

העברת ידע בטחוני
ידע בטחוני מוגדר בחוק ככל אחד מאלה: 1) מידע הדרוש לפיתוח, או לייצור של ציוד ביטחוני, או לשימוש בו, מידע המתייחס לתכנון, להרכבה, לבחינה, לשיפור, לשינוי, להדרכה, לאחזקה, להפעלה או לתיקון של ציוד ביטחוני או לטיפול בו בכל דרך אחרת וכן טכנולוגיה הכלולה בצווים.

2) ידע המתייחס לכוחות ביטחון, לרבות ידע הנוגע לארגונם, לבנייתם, להפעלתם, לתורת הלחימה או לשיטות הדרכה ואימון או שיטות פעולה שלהם, וכן ידע הנוגע למדיניות ביטחון, לוחמה בטרור ושיטות אבטחה.

בהקשר זה יש לציין, כי בניגוד לאיסור על יצוא ציוד הביטחוני, הרי שלעניין מידע בטחוני אסורה גם העברתו לגורם זר בתוך תחומי מדינת ישראל.

מתן שירות בטחוני
שירות הדרוש פיקוח על פי החוק הינו שירות בנוגע לציוד ביטחוני, הניתן על ידי אזרח או חברה ישראלים לזר מחוץ לישראל ו/או בתוך ישראל, וזאת בנוגע לתכנונו, לפיתוחו, לייצורו, להרכבתו, לבחינתו, לשיפורו, לשינויו, לתיקונו, לאחזקתו, להפעלתו ולאריזתו וכן הדרכה בנוגע לציוד כאמור וכן שירות בנוגע לידע ביטחוני, לרבות הדרכה, אימון או ייעוץ בנוגע אליו.

מנגנון הפיקוח על היצוא הביטחוני הינו מנגנון דו-שלבי; העוסק ביצוא ביטחוני נדרש להצטייד ברישיון שיווק ביטחוני המשמש אותו בשלב השיווק – שלב המשא ומתן עם הלקוח הפוטנציאלי. כמו כן, על העוסק ביצוא ביטחוני לקבל רישיון ייצוא ביטחוני לביצוע הייצוא.

במאמרים הבאים נדון בשלבי הרישוי השונים, בפרוצדורה הכרוכה בקבלת שיווק ו/או ברישיונות יצוא, בחובות המוטלות על היצואן בעל הרישיון ובפטורים השונים.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]