יבוא מזוודות מזויפות בתום לב לא גורר פיצוי

בית המשפט העליון דחה ערעור של יצרן המזוודות RONCATO על פסק הדין שניתן במחוזי כנגד יבואן שייבא בטעות מזוודות מזויפות.

בית המשפט המחוזי האמין ליבואן כי לא הזמין מוצרים אלה ולכן לא חייב אותו בפיצוי ליצרן המזוודות. בית המשפט העליון דחה את ערעור יצרן המזוודות והותיר את פסק הדין במחוזי על כנו.

חברת עידן ח. פרסומית שימשה במשך שנים ארוכות כיבואן הבלעדי של יצרן המזוודות RONCATO בישראל, ואף שיווקה את המזוודות הללו לרשתות השיווק השונות ולחברות תעופה שונות.

בשלב מסוים, עקב כניסתו של יבואן ישראלי חדש לשוק, עלו היחסים בין היבואן ליצרן המזוודות על שרטון, כאשר יצרן המזוודות חדל מלמכור באופן ישיר את המזוודות ליבואן, וזה נתקע עם צבר של הזמנות מצד לקוחותיו (לרבות חברת תעופה), שלא היה באפשרותו לספקן.

על מנת לפתור מצב זה, פנה היבואן למתווך, שיסייע לו לרכוש מזוודות מקוריות מספקים אחרים בעולם. המתווך איתר ספק סיני, שהתחייב למכור ליבואן מכולה של מזוודות מקוריות. עם הגעת המזוודות לישראל, התברר שהן מזויפות, והמשלוח נתפס על ידי המכס והושמד.

יצרן המזוודות ביקש לחייב את היבואן בתשלום פיצויים בגין הפרת סימן מסחר. מנגד טען היבואן כי הוא נפל קורבן לתרגיל עוקץ וכי אין לחייבו בפיצויים כלשהם.

לאחר בחינת הראיות, השתכנע בית המשפט המחוזי כי היבואן הזמין מזוודות מקוריות ולא מזויפות. למסקנה זו הגיע בית המשפט, בין השאר, משום שאותו יבואן היה בעבר היבואן הבלעדי של יצרן מזוודות זה, ומשום שחברת תעופה איתה היה קשור, שהיא אחת מלקוחותיו, דרשה מזוודות מקוריות.

לאור זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את טענת תום הלב של היבואן ודחה את התביעה לפיצוי, ללא חיוב בהוצאות.

על קביעה זו של בית המשפט המחוזי ערער יצרן המזוודות לבית המשפט העליון. יצרן המזוודות טען כי בהפרת סימן מסחר אין רלוונטיות ל"יסוד נפשי" כלומר לכוונת המפר, ודי בהפרה כדי לחייב בפיצוי.

בית המשפט העליון פסק כי אין עילה להתערבותו בהחלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה ההפרה של סימן המסחר היתה בתום לב, היא החלטה נכונה, שהתבססה על עובדות ולא על עניין ה"יסוד הנפשי".

בנסיבות העניין נמנע בית המשפט העליון מלחייב את יצרן המזוודות בהוצאות, למרות דחיית הערעור.