יבוא יאכטה לישראל: ביהמ״ש קיבל את עמדת רשות המסים

עובדות המקרה: פנסיונר בן 75 רכש יאכטה למטרות פנאי מחברה ישראלית, שנמסרה לו מחוץ לישראל. בשנת 2012 עם הגעת היאכטה ארצה הוא רשם אותה במשרד התחבורה בישראל, והחל משנת 2012 הוא נכנס ויצא מישראל באמצעות היאכטה. בעת כניסת היאכטה ארצה, לרבות במעמד רישומה בישראל, בית המכס לא דרש תשלום מסי יבוא.

בשנת 2017 התברר לבעל היאכטה כי המכס החל בגביית מסי יבוא מבעלי סירות ולכן פנה מיוזמתו למכס על מנת לוודא כי אינו חייב בתשלום מס. בשנת 2017 דרש המכס מבעל היאכטה כי ישלם לו מע״מ בסך של 92,959 שקל וכן מס קנייה בסך 71,324 שקל וכן תשלום ריבית והצמדה בסך 10,258 שקל, ובסך הכל 174,541 שקל. בעל היאכטה שילם את מסי היבוא אגב מחאה, והגיש תביעה נגד רשות המכס.

טענות הצדדים: בעל היאכטה טען, כי רשות המכס פגעה באינטרס ההסתמכות שלו, בכך שבמשך שנים ארוכות לא דרשה ממנו מסי יבוא, ובכך החיוב בטל מעיקרו. עוד הוסיף, כי בהיעדר מנגנון ברור של הטלת מסי יבוא, אין מקום לדרישת המכס.

טענה נוספת של בעל היאכטה היא, כי דרישת תשלום המס נעשתה בחוסר סמכות, שכן לפי חוק מסים עקיפים, היה ניתן לגבותו רק עד חלוף 5 שנים ממועד כניסתה ורישומה של הסירה בישראל.

מנגד טענה רשות המכס, כי על פי חוקי המס  - יש לשלם מס על יבוא טובין כל עוד לא שולם בגינם המס בעבר. בנוסף טענה רשות המכס כי באחריות היבואן/בעל הטובין להגיש הצהרת יבוא על פי דין, והיא אינה תלויה בהתנהלות רשויות הנמל. בעל היאכטה לא עשה כן, ויבואן אשר עושה דין לעצמו ונמנע מלהגיש הצהרת יבוא, מסתכן בנקיטת הליכים אזרחיים ופליליים מטעם הרשות.

הכרעה: ביהמ״ש קבע כי ייבוא יאכטות הוא אירוע מס, המתחדש בעת כל כניסה של יאכטות לישראל, וכל טובין חבים במס כל עוד בעל הטובין לא הוכיח כי המסים שולמו בעבר.

בית המשפט ציין כי אין בהתנהלות הרשות משום הפרה של אינטרס ההסתמכות של בעל היאכטה, כיוון שהייתה לו ידיעה ברורה בעניין עצם החבות במס, ובכל זאת בחר שלא להגיש הצהרת ייבוא אף על פי שידע שהוא נדרש לכך. עוד הוסיף בית המשפט, כי גם אם לא נאכפה חובת התשלום, אין פירושו כי מכך צומח פטור, כי חובת הדיווח בגין ייבוא מונחת על כתפי היבואן המבקש לייבא טובין לישראל.

לעניין טענת ההתיישנות בדרישת תשלום המס שהעלה בעל היאכטה, קבע בית המשפט, כי ייבוא יאכטה הוא אירוע מס המתחדש בעת כל כניסה של היאכטה לישראל, ויש למנות את תקופת ההתיישנות החל ממנו. לפיכך, יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד כניסתה האחרונה של היאכטה לארץ ביום 30/4/16, ולדחות את טענת היבואן.

סוף דבר: בית המשפט קבע כי לאור האמור לעיל, הודעות החיוב שהוצאו לבעל היאכטה היו בהתאם לדין ולסמכויות רשות המכס, והן מהוות גביית חסר במס, כדין. על כן ובהתאם להחלטת בית המשפט, תביעתו של בעל היאכטה נדחתה על כלל רבדיה, והתשלום אשר שילם תחת מחאה, נחשב כתשלום אשר שולם כדין ויישאר בידי רשות המכס. 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מסים ותגמול בכירים. בדוא״ל  [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.