חכו נא עוד רגע

בית המשפט נעתר לבקשת יבואן והוציא צו מניעה זמני, האוסר על רשות המכס לגבות חוב מס שנדרש באופן רטרואקטיבי מהיבואן בגין יבוא אישי של רכב.

מדובר ביבואן שייבא בשנת 2010 רכב טויוטה קאמרי ביבוא אישי מארצות הברית. לצורך כך, הוא נעזר ביועץ, שנפטר מספר שנים לאחר מכן. עבור הרכב שולמה תמורה של כ-15 אלף דולר, כשלפי ערך זה שולמו מסי היבוא והרכב שוחרר מהמכס.

שלוש שנים לאחר מכן דרשה רשות המכס מהיבואן תשלום גירעון במסי יבוא בסך של 57 אלף שקל. הרשות טענה, כי בידיה ממצאי חקירה המוכיחים כי הוצהר על ערך כוזב ביבוא, שעה שערך הרכב האמיתי עמד על 24,500 דולר ולא על 15,000 דולר.

משסירב היבואן לשלם ורשות המכס עמדה על התשלום, פנה היבואן לבית המשפט וביקש לעכב את ביצוע התשלום עד למועד פסק הדין, בתמורה לרישום העיקול על הרכב.

רשות המכס טענה מנגד כי סיכויי התביעה נמוכים, משום שבידיה ממצאי חקירה המוכיחים כי הוצהר על ערך נמוך, אך אין ביכולתה להעביר ממצאי חקירה אלה ליבואן בשלב זה. רשות המכס טענה כי לפי סעיף 154 לפקודת המכס, היבואן חייב לשלם את הסכום השנוי במחלוקת ורק אז ביכולתו לפנות לבית המשפט.

מנגד טען היבואן, כי רשות המכס השתהתה זמן בלתי סביר (כשלוש שנים) עד לדרישת תשלום הגירעון, באופן שגרם לו לנזק משום שהיועץ שטיפל בהליך היבוא נפטר ולא ניתן לשמוע עוד את גרסתו.

ראשית דחה השופט רמזי חדיד מבית משפט השלום בחיפה את טענתה המשפטית של רשות המכס, כאילו לפי סעיף 154 לפקודת המכס, היבואן חייב לשלם את הסכום כתנאי להגשת התביעה. בית המשפט קבע כי קיימת מחלוקת בפסיקה האם סעיף זה חל על מכס שנדרש באופן רטרואקטיבי ולא בזמן אמת.

בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבל את טענת רשות המכס כי סיכויי התביעה קלושים, בשעה שחומר החקירה המוכיח זאת, לכאורה, טרם הוצא ליבואן, או לבית המשפט. בית המשפט זקף לטובת היבואן את העובדה שטרם הוגש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה.

בית המשפט ציין כי הוטל עיקול על הרכב בהסכמת היבואן ולא נשמעה מפי רשות המכס הטענה כי ערך הערך שעוקל אינו מספק לגביית כספי המיסים, אם וכאשר תזכה בתביעתה.

לאור כל זאת, קיבל בית המשפט את בקשת היבואן והורה לרשות המכס להימנע מגביית החוב בכפוף להטלת העיקול על הרכב, עד למתן פסק הדין הסופי, ולא הטיל הוצאות משפט על אף אחד מן הצדדים.