חוזים יש לכבד

ארצות הברית, כידוע, היא בין המדינות החשובות בעולם ונמצאת ראש מבחינת עוצמתה הכלכלית. המדינה היא היבואנית הגדולה בעולם של סחורות ושירותים והיצואנית השנייה בגודלה. שותפותיה העיקריות למסחר הן קנדה, מכסיקו, סין, יפן ומדינות האיחוד האירופי.

ארצות הברית ידועה גם באסונות טבע הפוקדים אותה, בעיקר סופות טרופיות, טורנדו והוריקן. לאחרונה שיתקה סופת ההוריקן סנדי את חיי התושבים. בעקבות זאת נגרמו עיכובים משמעותיים בשרשרת אספקת המוצרים לרחבי העולם או בתוך ארצות הברית עצמה. השאלה היא, האם סופת "סנדי" עשויה להיחשב ככוח עליון, שיפטור צדדים מקיום התחייבותם החוזית?

סעיפי כוח עליון בחוזים מסוגלים לספק לצד המפר הגנה כנגד תביעה לפיצוי כספי (ואף יותר), במקרה שקיום החוזה אינו מתאפשר בשל נסיבות שלא תלויות בצדדים. ניתן להגדיר כוח עליון בחוזה באופן רחב (כל אירוע, כמו מלחמה, שביתה, פגעי מזג אוויר ועוד) או צר, בהתאם להסכמת הצדדים;

חשוב לציין שלא קיים סטנדרט הקובע במדויק מה ייחשב ככוח עליון והכל תלוי בנסיבות המקרה. אירועים כמו פריצת הר געש, אירועי טרור, לוחמה ביולוגית, שריפה או שיטפון - עשויים במקרה אחד להיחשב ככוח עליון ובמקרה אחר שלא.

אם לא קיים ספציפי בחוזה, סעיף 79 של אמנת האו"ם למכר טובין בינלאומי, המכסה חלק נכבד מהסחר הבינלאומי, (שנקלט בישראל באמצעות חוק המכר - מכר טובין בינלאומי - תש"ס - 1999 ונכנס לתוקף בשנת 2000), קובע כי צד יהיה פטור מתשלום פיצויים לצד השני בעקבות אי קיום ההסכם, אם הוא מוכיח שאי הקיום נגרם בשל מכשול שאינו בשליטתו ושלא ניתן לצפות ממנו באופן סביר, בעת כריתת החוזה, להתחשב במכשול, או למנוע אותו, או להתגבר עליו, או על תוצאותיו.

בענייננו נשאלת השאלה, האם בארצות הברית, מדינה בה סופות הוריקן הן דבר שאינו נדיר, יוכל ספק אמריקאי למחוק מהתחייבות חוזית לייצא טובין לישראל, נגיד, במועד, מתוך טענה שהסופה נחשבת ככוח עליון, שלא היה ניתן לצפות אותו מראש בעת חתימת החוזה?

מטבע הדברים, מה שנחשב כנדיר במדינת ישראל עשוי להיחשב כשדבר שגרתי בארצות הברית, ולהיפך. מלחמה ואירועי טרור, לצערנו, הפכו להיות צפויים במדינת ישראל, בעוד שבארצות הברית ניתן לטעון שמדובר באירועים צפויים פחות. מנגד, סופות הוריקן במדינת ישראל הן לא צפויות, בעוד שבארצות הברית הן צפויות יותר.

חשוב עוד לציין כי מבדיקה שערכנו, כל מדינה בארצות הברית מפרשת באופן שונה את סעיף כוח עליון ולא קיימת גישה אחידה. התשובה לשאלה תלויה, בין השאר, בחוזה שיחתמו הצדדים, ובהגדרת סעיפי כוח עליון באותו חוזה. כמו כן, התשובה תלויה בשאלה באיזו ערכאה שיפוטית יבחרו הצדדים לנהל את ההליך. בכל מקרה, יש להוכיח אי יכולת להתגבר על המכשול

למרות כל האמור, גם אם נניח שסופת ההוריקן "סנדי", בעיקר בשל עוצמתה הרבה, עשויה להיחשב ככוח עליון, על מנת ליהנות מן הפטור של כוח עליון, יש להוכיח היעדר יכולת להתגבר על המכשול. במסגרת זאת, הטוען לפטור נדרש להוכיח כי נקט, או ניסה לנקוט, בדרכים חלופיות, על מנת למזער את הנזק, או להתגבר על המכשול, למרות שהיה בלתי צפוי.

למשל, באם יבואן ישראלי הזמין משלוח של חלקי רכב מארצות הברית והיצואן האמריקאי יטען לאיחור במסירת המשלוח בגין כוח עליון, עשויה לעלות טענה כי היצואן האמריקאי יכול היה לייצא את חלקי הרכב במועד שסוכם, באמצעות שימוש בחברה בת, או בחברה קשורה, ששוכנת במדינה אחרת, או להיערך מבעוד מועד ולהקדים את מועד המשלוח.

לדוגמה, מפסק דין שניתן בבית המשפט לערעורים של מדינת לואיזיאנה בשנת 2009, נפסק כי סופת ההוריקן "קטרינה" שהתרחשה בשנת 2005 נחשבה ככוח עליון, אך לפי נסיבות המקרה, לא היה בכוחה בכדי למנוע מהצדדים לקיים את התחייבויותיהם החוזיות. זאת משום שהצד שטען לכוח עליון נכשל בדיוק בנקודה זו ולא הוכיח שלא היה ניתן להתגבר על המכשול.

כך, באותו מקרה, חוזה מכר של דירה לא נחתם במועד שסוכם. הצד הרוכש טען כי הדבר נגרם בשל הסופה, שהיתה כוח עליון. בית המשפט פסק שאמנם הסופה מהווה כוח עליון, אך היא לא פגעה בצורה משמעותית באזור המגורים הרלוונטי ולפיכך לא היה בכוחה כדי לפטור את הצדדים מהתחייבויותיהם החוזיות.

בתי המשפט, גם בישראל וגם מעבר לים, נוטים לאורך השנים לפרש סעיפים מעין אלה בצמצום רב, כאשר רק במצבים חריגים הם מאפשרים לצד לחוזה לחמוק מהתחייבותו החוזית. בתי המשפט חוזרים על העיקרון שחוזים יש לכבד, וכי כמעט כל אירוע ניתן לצפייה.

לדוגמה, בפסיקת בתי המשפט בישראל נקבע שהנסיבות הבאות לא מצדיקות פטור מהתחייבות חוזית (כלומר לא נחשבות ככוח עליון): גשם חזק שגרם נזק למטען שלא נשמר כראוי; סדק שהתגלה במטוס, שגרם לעיכוב בהמראה; תקלות בספינה במערכת הביוב ומיזוג האוויר, בעת מסע תענוגות בים התיכון; ואף: משבר כלכלי, שהביא לקריסת חברה; בעבר הרחוק נפסק אפילו שמלחמה במדינת ישראל היא גורם צפוי שלא נחשב ככוח עליון;

באופן שונה, נפסק כי צונאמי נחשב ככוח עליון, וזאת בשונה מגשמים טיפוסיים חורפיים, אותם ניתן לצפות. באותו מקרה, נטען על ידי קבלן בניין כי האיחור במסירת הדירה לרוכשים נגרם בשל חורף גשום במיוחד, אך בית המשפט דחה את הטענה והבחין היטב בין גשמים, שהם אירוע צפוי, לבין צונאמי, שהוא אירוע בלתי צפוי.

___________ * האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.   * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il