חוות דעת מדף

כידוע, גורמים מקצועיים כגון עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס מתבקשים לעיתים לתת ללקוחותיהם חוות דעת בכתב הנוגעות, בין השאר, לסיווגן של עסקאות לצרכי מס, לחבות או אי חבות במס בהתאם לפעולותיו של הלקוח, ועוד.

גם בתחום הסחר הבינלאומי נוהגים לקוחות (יבואנים, יצואנים) להתייעץ עם אנשי מקצוע, כגון עורכי דין, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, יועצים בתחום הסחר הבינלאומי ועוד, ביחס למגוון רחב של סוגיות: סיווג סחורות לצרכי מכס, זכאות לפטור ממכס לפי הסכמי סחר חופשי, אי-הכללת עלויות מסוימות בערך העסקה המדווח לרשות המכס, ועוד ועוד.

בסוף חודש נובמבר האחרון אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לתיקון פקודת המכס חוק מס קנייה וחוקים נוספים, שתחייב חברות ואנשים פרטיים בדיווח לרשות המסים על חוות דעת מסוימת, או תכנון מס מסוים שנעשה עבורם במע"מ, מכס, מס קנייה ובלו. החוק החדש ייכנס לתוקף החל מחודש פברואר 2016 ואילך. חידוש נוסף בחוק הוא שהנישומים יידרשו לדווח לרשות המסים על נקיטת עמדה בעלת השפעות מס מסוימות, גם אם לא קיבלו חוות דעת בנושא.

בהתאם לחוק זה, גוף אשר נוקט בעמדה אשר מנוגדת לעמדת רשות המסים, או אשר תביא לחיסכון בתשלום מס לנישום בהיקף של שני מיליון שקלים בשנה או מעל חמישה מיליון שקלים בארבע שנים, מחויב בדיווח לרשות המסים גם אם לא קיבל חוות דעת בנושא.

כמו כן, חוק זה מחייב נישום לדווח לרשות המסים על חוות דעת שקיבל, כאשר מדובר בחוות דעת "מדף" אשר ניתנו בנוסח דומה ליותר משלושה אנשים או חברות ומקרה של חוות דעת מסוג זה, הגורם שנתן את חוות הדעת (למשל רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס) מחויב לעדכן את הלקוח כי מדובר בחוות דעת "מדף", אחרת יהיה חשוף לסנקציה פלילית. מקרה נוסף שבו נדרש דיווח על חוות דעת הינו כאשר נותן חוות הדעת זכאי לשכר טרחה העולה על 100,000 שקל ואשר תלוי בתוצאות חוות-הדעת.

החוק לא יחול על חברות עם מחזור שנתי שנמוך משלושה מיליון שקלים והן לא יחויבו בדיווח.

פטור נוסף בחוק ניתן ביחס לייעוץ הנוגע לגירעונות מכס ומס קנייה. בחוק נכתב כי חוות דעת לגבי סוגיות הקשורות לדרישת חסר כהגדרתו בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968, תהא פטורה מדיווח ובתנאי שהיא ניתנה כאשר מתנהלים הליכים ולגבי אותו רשימון.

בתחום המסים העקיפים שגרתי ומקובל כי יבואנים פונים לקבלת חוות דעת בדבר סיווג טובין וחבותם בתשלום מס, בין אם מעורך דין ומבין אם מסוכן מכס או יועץ לענייני יבוא. למעשה, החוק אינו מגדיר את זהות הגורם המקצועי אשר העניק את חוות הדעת לנישום, ולכן, לא מן הנמנע לומר כי סוכני מכס ייכללו במסגרת זו. בהתאם לכך, במידה וסוכן מכס נותן חוות דעת כמוגדר בחוק – חוות דעת "מדף" או חוות דעת הנוקטת בעמדה המנוגדת לעמדת רשות המסים – יהיה מתן חוות הדעת כפוף להוראות החוק.

ישנן מקרים בהם סוכן המכס נוקט בעמדת סיווג המנוגדת לעמדת מינהל המכס. האם מקרים אלו ייכללו בהגדרת חוות דעת הנוקטת בעמדה המנוגדת לעמדת רשות המיסים כמוגדר בחוק? שאלה זו נידונה יפה במהלך דיוני ועדת הכספים על הצעת החוק. את הבעייתיות הציגה נציגת לשכת רואי החשבון: "צריך לזכור שבמכס, בדרך כלל, על נושא היבוא אמונים עמילי המכס. הם אלה שמטפלים ביבוא.

לא יעלה על הדעת שעוסקים יישאו באחריות פלילית, כשהם למעשה מעבירים הרבה פעמים אחריות – גם בנושא הסיווג, גם בנושא התשלומים - הכל באחריות עמילי המכס. הם אלה שאמורים להיות אחראים על הכללים, להבין את כל ההנחיות. יש פה משהו שהוא לא סביר, בעליל, מבחינת התנהלות. הם יצטרכו לדווח ברשימון, לצרף לרשימון את העניין שהם ידעו על אותה הנחיה ועל אותה עמדה של רשות המסים ויכולים לקבל שנת מאסר".

על דברים אלו הגיב מנהל רשות המסים באומרו: "נכון. עמילי המכס - אם הם נוקטים עמדה עבור הלקוחות שלהם - יצטרכו להבין שאם העמדה הזו לא מקובלת, הם יצטרכו לציין אותה".

מדברים אלה ברור כי הגם שסוגיית הדיווח על עמדת סיווג המנוגדת לעמדת רשות המסים לא נמצאת במפורש בחוק, מקום בו סוכני מכס נוקטים בעמדת סיווג עבור לקוחותיהם שמנוגדת לעמדת רשות המכס, או אז הם יצטרכו לציין זאת בפני הרשות.

הכתבה פורסמה במגזין ינואר 2016 של "PORT2PORT". לצפייה במגזין הדיגיטלי לחץ כאן