זכות העיכבון – "עסקה אחת"

מתי מדובר ב"עסקה אחת" ומתי מדובר במספר עסקאות נפרדות? שאלה זו הוכרעה על שיקולים שונים כגון תוכן ההסכם, הסדרי התשלום שנקבעו, אופי השירות, פרק הזמן בו נעשה וכן שיקולי מדיניות משפטית החורגים מגבולות המקרה


00:00 ,15.08.2010 מאת: מערכת פורט2פורט

מתי מדובר ב"עסקה אחת" ומתי מדובר במספר עסקאות נפרדות? שאלה זו הוכרעה על שיקולים שונים כגון תוכן ההסכם, הסדרי התשלום שנקבעו, אופי השירות, פרק הזמן בו נעשה וכן שיקולי מדיניות משפטית החורגים מגבולות המקרה
 
מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד יעל נגר
 
זכות העיכבון הינה זכות על פי דין להפעלת סעד עצמי באופן המאפשר לבעל חוב להחזיק בנכס של חייב כערובה לתשלום החוב עד שיסולק, ללא כל צורך בפנייה לבית המשפט. זכות העיכבון בעצם נועדה לענות על צרכי המסחר של נותני שירותים וספקים שלא ניתן לדרוש מהם 'לרוץ' בכל מתן שירות אל רשם המשכונות כדי לרשום משכון על נכסי החייב, ושעלולים להימנע מעשיית עסקאות בלא שיובטחו להם זכויותיהם מול החייב. בכך, בעצם, מייעלת זכות העיכבון את הליך כריתתה של עסקה ומאפשרת מסחר מהיר, דינמי ויעיל.
 
זכות העיכבון יכולה להיווצר הן מכוח חוק והן מכוח הסכם בין הצדדים. ההסדר החקיקתי הכללי בדבר זכות העיכבון מקורו בחוק המטלטלין הקובע באופן כללי את דרך הפעלת הזכות, מהותה והיקפה. סעיף 11(א) לחוק המטלטלין קובע את זכות העיכבון מכוח החוק: "עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב נכס מטלטלין, כערובה לחיוב עד שיסולק החוב". עם זאת, על מנת שלאדם תהא עילת שימוש בזכות העיכבון מכוח החוק, עליו להיכנס בשעריו של אחד החוקים הספציפיים המורים על זכות עיכבון ייחודית. כך, לדוגמה, קיימות הוראות עיכבון ספציפיות בסעיף 31 לחוק המכר, סעיף 5 לחוק הקבלנות, סעיף 12 לחוק השליחות, סעיף 8(ג) לחוק הנאמנות, סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות) וכו'.
 
כמו כן, הוראות החוק, כאמור, ניתנות להתניה על ידי הצדדים, ובמידה והתנו הצדדים על הוראות החוק, יגבר ההסכם בניהם על הוראות החוק. כך גם על פי סעיף 11(ה) לחוק המטלטלין, המהווה מקור חוקי לזכות העיכבון מכוח הסכם: "כן יחולו הוראות סעיף זה על עיכבון על פי הסכם, כשאין בהסכם הוראות אחרות לעניין הנדון". בהקשר זה יש לציין, כי על פי הפסיקה, עיכבון מכוח הסכם מחייב הסכם ברור ומפורש בכתב ואינו יכול לנבוע מהסכם מכללא, מכוח נוהג שוק או מהתנהגות הצדדים.
 
בדרך כלל מחייבות הוראות העיכבון כי החוב והנכס המשמש כערובה יהיו קשורים ל"עסקה אחת", כלומר, שהנכס המעוכב יגיע אל המעכב במסגרת אותה עסקה שבגינה נוצר החוב. עם זאת, חלק ניכר מחוזי הקבלנות והשירותים כרוכים במערכת יחסים עסקית ארוכה ומתמשכת, המהווה סוג של עסקת מסגרת אחת. מכאן, חשוב לדעת לצורך מימוש זכות העיכבון, במקרה של חוזה ארוך טווח, מתי מדובר ב"עסקה אחת" ומתי מדובר במספר עסקאות נפרדות?
 
הפסיקה התחבטה בשאלה זו, ובמקרים שונים הגיעה למסקנות שונות. יחד עם זאת, נראה כי ברוב פסקי הדין הוכרעה שאלה זו מבחינה עובדתית על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כאשר שיקולים שונים הובאו בחשבון, ביניהם: תוכן ההסכם, הסדרי התשלום שנקבעו, אופי השירות, פרק הזמן בו נעשה וכן שיקולי מדיניות משפטית החורגים מגבולות המקרה הנדון.
 
כך, לדוגמא, בעא 5789/04 המשביר הישן בע"מ נ' לוגיסטיקר בע"מ [פורסם בנבו], בחר בית המשפט העליון לאמץ את הגישה המרחיבה לפיה רצף העסקאות בין הצדדים מהווה עסקת מסגרת אחת. בית המשפט העליון נימק את פסיקתו בטיב היחסים בין הצדדים, אשר הביא לכריתתו של חוזה מסגרת למכירת שירותים הניתנים לאורך זמן לפי הצרכים המשתנים, וכן בכך שלא התנהל משא ומתן מחודש לקראת כל משלוח של טובין, ומכאן שהיה ברור לצדדים שכל המשלוחים כפופים לאותו הסכם שנכרת ביניהם.
 
בפסק דין זה, כמו גם בפסקי דין רבים אחרים, ניתן משקל נכבד לשיקולי מדיניות משפטית. שיקולי מדיניות משפטית בענייננו מצביעים על כך שללא הכרה בקיומה של עסקה מתמשכת אחת, ייאלץ נותן השירותים לפעול בכל פעם מחדש להשגת בטוחה לתשלום החובות שיווצרו בעקבות פעולותיו בטובין. מצב זה הינו בלתי רצוי שכן הוא עלול לגרום לייקור מיותר של השירותים. חשוב לאפשר חיי מסחר גמישים ויעילים שיאפשרו לנותן השירותים וודאות כלשהי בכל הנוגע לבטוחה שבידו, וזאת מבלי שיידרש בכל עת נתונה לבחון האם הסחורה שבידו מיוחסת לחוב כזה או לחוב אחר.
 
עם זאת, חשוב לציין כי בית המשפט העליון הדגיש בפסק דינו את העובדה שככל שחולף הזמן, החוט הקושר את כל העסקאות כ"עסקה אחת" הולך ונפרם. על כן, יש לשים לב גם בחוזים מורכבים וארוכי טווח, בהם מדובר במערכת יחסים קרובה ומתמשכת, כי ככל שחולף הזמן – מדובר פחות ופחות ב"עסקה אחת".
 
על כן, בהתאם לפסיקה, ועל מנת ליתן תוקף לזכות העיכבון בין שני הצדדים לעסקה, חשוב ליצור עסקת מסגרת אחת עם מזמין השירותים, באמצעות הסכם ברור בכתב אשר קובע במפורש את זכות העיכבון של נותן השירותים, הן לגבי משלוחי הטובין נשוא החוב והן לגבי משלוחי טובין שקדמו ליצירת החוב, וזאת לפרק זמן ממושך, באופן שייתר משא ומתן מחודש לקראת כל משלוח של טובין, ולא להסתפק בקיומה של זכות העיכבון על פי חוק בלבד. כמו כן חשוב לקבוע הסדרי תשלום שיעידו על קיומה על עסקת מסגרת אחת ביחס לכלל השירותים שהוזמנו, וכן סעיף של פיצויים מוסכמים בהם יישא מי שיפר את ההסכם.
 
נושא העיכבון כרוך בשאלות משפטיות מורכבות וסבוכות, ומימושו שלא כדין עשוי אף להגיע כדי אחריות פלילית. על כן, בעת כניסה להסכם הקובע זכות עיכבון ובטרם מימוש העיכבון, רצוי להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום זה על מנת להכיר את הדין ואת הדרכים בהם ניתן לפעול, ולהימנע מטעויות.
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il