התרשלות של מספר גופים גרמה לגניבת מטען שהגיע לנמל חיפה

חברת הובלות, חניון המטענים וחברת שמירה התרשלו בשרשרת לוגיסטיקה והן אחראיות לכך שטובין שהובאו לארץ נגנבו. איך לכך חייב בית משפטה שלום בתל אביב את השלוש בתביעת שיבוב שהגישו נגדן חברת ביטוח, לאחר שפיצתה את היבואנית על גניבת הסחורה.

חברת ויטלגו, העוסקת בייצור ובשיווק של צמר לסריגה, ייבאה ארצה מטען של חוטי אקרילן במשקל 11 טון ובשווי כ-49 אלף דולר. לצורך הובלת המטען למחסניה התקשרה החברה עם חברת הובלות, שהתבקשה לשחרר את המטען מנמל חיפה ולהוביל אותו למחסני חברת ויטלגו.

לפי הנטען בכתב התביעה, בחודש ספטמבר 2007 שחררה חברת ההובלות את המטען מנמל חיפה, אולם מכיוון שמדובר היה ביום שישי לא הובילה אותו למחסני היבואנית, אלא אחסנה אותו יחד עם המשאית בה הובל בחניון המטענים כימוטל במפרץ חיפה. על שמירת הטובין הופקדה חברת השמירה. בלילה שבין שישי לשבת נכנסה לחניון המטענים משאית שנחזיתה כמשאית כימוטל ויצאה עם המטען משטח החניון, מבלי שהיא או נהגה נבדקו על ידי השומר בשער החניון.

חברת הפניקס, שביטחה את המטען, שילמה לויטלגו את עלותו, בתוספת להחזר עלות הטסתו של מטען חלופי, בסך של כ-36 אלף. לאחר מכן הגישה הפניקס תביעת שיבוב נגד חברת ההובלות, את בעלת חניון המטענים ואת חברת השמירה.

בכתב ההגנה טענה חברת ההובלה שהגניבה אירעה בשעה שהמטען היה בחזקת חניון המטענים ו/או חברת השמירה, ועל כן אין לחייבה. נציג החניון טען שהגניבה אירעה בשל רשלנות חברת השמירה, ועל כן אין היא נושאת באחריות. חברת השמירה טענה כי פעלה בהתאם להנחיות שקיבלה מחניון המטענים, ועל כן אין כל עילת תביעה נגדה. עוד טענו הנתבעות כי לא הוכח בכלל שהמטען הגיע מחו"ל כשהוא שלם ותקין.

בפסק הדין סקר שופט בית משפט השלום בתל אביב מרדכי בן חיים את חומר הראיות וקבע שחברת ההובלות הובילה את המטען לחניון המטענים מבלי שקיבלה את אישורה של ויטלגו לכך ואף מבלי שבדקה את טיב ואיכות השמירה בחניון.

עוד פסק השופט שנהג המשאית לא טרח לנעול את העגלה עליה הובלה מכולת המטען, פעולה שהיה בה כדי למנוע את הגניבה. עוד נקבע שחניון המטענים - שקיבל לידיו את המטען ללא ששולמה לו תמורה - לא הטמיע נהלי עבודה אצל עובדי חברת השמירה. למעשה, השומר – שהיה לו זה יומו הראשון בעבודה – הונחה לאפשר כניסת משאיות של כימוטל ללא בדיקה.

לפי חוק השומרים, שומר בשכר המתגונן מפני תביעה נזיקית, צריך להוכיח כי הנכס אבד או נגנב עקב נסיבות בלתי צפויות ובלתי נמנעות. בעניין זה נפסק, כי משלא בדקה חברת ההובלות כי החניון בו השאירה את המטען שמור כדבעי, ומשלא הנחתה את נהגיה לנעול את המטען כראוי - לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה לעניין חוק השומרים.

עוד נקבע, כי חניון המטענים לא קיבל תמורה בגין שירותי האחסנה שהעניק לחברת ההובלות, ועל כן נחשב כשומר חינם על פי חוק השומרים. שומר כזה יישא באחריות לאובדן או לנזק שנגרם לנכס שהיה נתון לשמירתו, רק אם יוכח שהתרשל בפעולת השמירה.

השופט בן חיים קבע שבעלת החניון נכשלה בקביעת נוהלי קבע מוגדרים לשומר, לא הקפידה על הדרכתו ואף יצרה את הסיכון שבהתחזות המשאית שגנבה את המטען ככזו שכניסתה לחניון אינה טעונה בדיקה. כל אלה, נקבע, מגבשים התנהגות רשלנית המקימה אחריות בנזיקין.

בנוגע לחברת השמירה נקבע כי מששלחה לחניון שומר שלא עבר כל קורס מקצועי או הכשרה ומשלא נקבעו ביחס לחניון נוהלי עבודה קבועים וכתובים ומכיוון שהנהלים שסוכמו בעל פה לקו בחסר - יש לזקוף גם לחובתה אחריות לאובדן המטען.

אי לכך, נקבע שכל שלוש הנתבעות נושאות באחריות לנזק. בן חיים חילק את האחריות ואת התשלום עבור ערך המטען ועלות הטסת מטען חלופי: 60% לחברת ההובלות, ו-40%, ביחד ולחוד, לחניון המטענים ולחברת השמירה. לסכום נוספו גם שכר טרחתה והוצאותיה של עדה שהובאה מחו"ל לשם הוכחת הטענה כי המטען הגיע בשלמותו ארצה. עוד הוטלו על החברות שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט.

_________________________

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il