הפיקוח על יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני: מי מפקח ומה מומלץ ליבואן לבדוק

מטרת התקנות והצווים שהותקנו מכוח חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007 היא להביא להסדרת הפיקוח על יצוא ביטחוני מטעמי ביטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל. כחלק מחקיקה זו, נקבע מערך לפיקוח על יצוא טובין, טכנולוגיה ושירותים בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני, עליו נפרט במאמר זה.

בתאריך 1.7.2004 נכנס לתוקף צו היבוא והיצוא (פיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004. צו זה הותקן מתוך מטרה לסייע בשמירה על השלום ועל יציבותו, תוך מניעה של תפוצת נשק בלתי קונבנציונאלי. המשרד המופקד על יישום הצו ואשר מהווה את הרשות המוסמכת הינו משרד הכלכלה.

הצו מסדיר את הפיקוח על יצוא טובין, טכנולוגיה ושירותים בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני בשני אופנים: ביחס לחלק מהטובין, קיים איסור מוחלט על יצוא, טכנולוגיה או שירותים שנועדו לשמש בפיתוח או ייצור של נשק כימי, ביולוגי או גרעיני; ביחס לחלק אחר של הטובין, יצוא של טובין כאלה, המפורטים ברשימות הפיקוח או טכנולוגיה ושירותים הקשורים לטובין המפורסמים ברשימות, יהא נתון לפיקוח ויותנה בקבלת רישיון יצוא שניתן על ידי הרשות המוסמכת שבמשרד הכלכלה.

ההבחנה בין איסור מוחלט ובין יצוא מפוקח קיימת בשל אופי הטובין המיוצאים: כאשר מדובר בטובין שבעיקרם ובמהותם נועדו לשמש לפיתוח או לייצור נשק בלתי קונבנציונאלי, אזי יצואם אסור בתכלית. 

לעומת זאת, כשמדובר בטובין שעלולים לשמש לפיתוח או ייצור נשק בלתי קונבנציונאלי, אולם הם בעלי שימושים נוספים (בהקבלה ניתן לומר כי מדובר בטובין מעין "דו-שימושיים"), בוצע איזון בין האינטרס הביטחוני והאינטרס המסחרי, באופן שהוקם משטר פיקוח שיבחן את הטובין ואת הנסיבות בכל מקרה ומקרה.

הטובין המפוקחים במסגרת הצו אומצו ברובם ממשטרי פיקוח מקבילים בעולם. שני המשטרים העיקריים עליהם מתבסס צו הפיקוח הינם "Australia Group" ("AG") ו-"Nuclear Suppliers Group" ("NSG").

AG הינו פורום בינלאומי, המהווה משטר פיקוח בתחום הכימי והביולוגי, אשר חברות בו 42 מדינות. מדינת ישראל איננה מדינה חברה בפורום זה, אך הלכה למעשה היא אימצה את מרבית עקרונות הפיקוח ורשימת הטובין של משטר פיקוח זה.

הטובין המפוקחים בתחום הכימי והביולוגי במסגרת צו הפיקוח מנויים במסגרת התוספת הראשונה לצו הכוללת תחתיה גורמים פתוגנים ביולוגיים (בעיקר וירוסים, חיידקים ו-GMO), פתוגנים של צמחים (כולל פטריות מסוימות), פתוגנים של בעלי חיים (חיידקים ווירוסים מעולם החי וכן חומרים מהונדסים גנטית [דוגמת DNA או נגזרותיו]) וכן כימיקלים לפי האמנה לפירוק נשק כימי.

חשוב לציין כי נתונים לפיקוח לא רק חומרי המוצא, אלא גם ציוד וטכנולוגיה לייצור החומרים המפוקחים.

בתחום הגרעין, אימצה מדינת ישראל את רשימות הפיקוח של ה-NSG, ארגון בינלאומי שמטרתו לצמצם את תפוצת הנשק הגרעיני. הטובין המפוקחים בתחום הגרעיני הינם ציוד, חומרים וטכנולוגיה בתחום הגרעיני. מדובר ברשימת פיקוח ארוכה ומורכבת הכוללת טובין מתחומים שונים (אופטיקה, לייזר, מכונות רובוטיות מסוימות, נפצים ומנגנוני נפץ ועוד).

הואיל ורשימת הטובין המפוקחים במסגרת הצו כוללת תחתיה מספר רב של טובין, מומלץ לבצע בדיקה יסודית ומלאה של כלל הסעיפים הרלוונטיים ברשימות הפיקוח. הבחינה צריכה להיעשות, בין השאר, על ידי  בעל תפקיד אשר מכיר את המוצר נשוא היצוא ושולט בצורה יסודית בפרטי המוצר, על מנת לשלול את היותו נתון לפיקוח, או לחלופין על מנת למצוא כי הוא נתון לפיקוח ולהשיג רישיון יצוא לצורך המסחר בו.

חשיבות ההסתייעות במומחים גדלה לאור העובדה שמדובר ברשימת טובין דינמית, קרי, הצו מתעדכן מעת לעת, ועל כן המצב המשפטי ביחס לטובין עשוי להשתנות מבלי שהיצואן מודע לכך (למשל, טובין שהיו נתונים לפיקוח – כבר אינם מפוקחים, ולהיפך).