בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007. החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהיתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני, ושירותים ביטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא ביטחוני מטעמי ביטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
במאמרינו הקודמים הבהרנו כי יצואן ביטחוני נדרש לקבל רישיון שיווק בטרם יוכל יצואן לשווק את מוצריו, ואף בטרם יוכל לבצע הליכים מקדימים לשיווק (כמו למשל להציע את הטובין למכירה או לנהל מו"מ).
בנוסף לרישיון שיווק, פירטנו במאמר הקודם כי היצואן הביטחוני נדרש לקבל גם רישיון יצוא, תוך שניתנו הסברים אודות סוגי הרישיון ומטרותיו, וכן הוסבר על התנאים והפרוצדורה הדרושים לקבלתו. במאמר זה נמשיך את הסקירה בעניין שלב הבקשה לקבלת רישיון יצוא.
אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון ("אפ"י") הוא הגוף המחזיק בסמכות ליתן, או לסרב ליתן רישיון יצוא. כאשר קיימת אי התאמה בין הבקשה לבין המסמכים המצורפים לה, תישלח ליצואן הודעה הכוללת עם הסבר על התיקונים הדרושים לצורך קבלת הרישיון. הדבר עלול לגרום לאיבוד זמן יקר עבור מבקש הרישיון, ועל כן מומלץ להיוועץ עם גורמים מקצועיים בטרם משלוח הבקשה.
במקרים מסוימים, בקשה לקבלת רישיון יצוא עשויה להיות מאושרת תחת תנאים או מגבלות, לפי שיקול דעתו של אפ"י. במקרים אלו, היצואן יידרש להעביר התחייבות לפיה התנאים שהותוו על ידי אפ"י מולאו וכי הוא מתחייב לעמוד במגבלות שנקבעו.
לעתים עלול אפ"י לדחות את הבקשה לקבלת רישיון יצוא ביטחוני. במקרה שכזה יודיע אפ"י ליצואן כי היצוא המתבקש אסור, וכן יודיע על הנימוקים לדחיית הבקשה. הנימוקים לדחיית הבקשה יכולים להיות שונים: הפרות קודמות של החוק על ידי היצואן, עבר פלילי של המבקש, שיקולים ביטחוניים וכיו"ב.
במקרים בהם נוטה אפ"י לדחות את הבקשה לרישיון, יעניק למבקש הרישיון, בטרם ההודעה על דחיית הבקשה, זכות טיעון.
בהערת אגב יצוין כי קיימים טובין מסוימים אשר מעבר לרישיון היצוא מטעם אפ"י מחייבים גם אישור מדיני. אישור שכזה הינו תנאי סף לקבלת רישיון היצוא, ועל כן במקרים שבהם חובה להחזיק באישור מדיני (למשל: מערכות נשק מסוימות, תחמושת ועוד) רצוי לפעול להשגת אישור זה תחילה.
החלטת אפ"י בעניין דחיית בקשה לרישיון יצוא (או לחידושו), התלייתה או הגבלתה ניתנת להשגה בפני הוועדה המייעצת. הוועדה המייעצת כוללת נציגים ממשרד הביטחון וממשרד החוץ (במידה ומדובר בטובין בעלי אופי דו שימושי, יהא נציג גם של משרד הכלכלה). לצורך גיבוש דעתה, הוועדה המייעצת עשויה להזמין את היצואן או מי מטעמו לצורך השלמת טיעוני ו/או הצגת מסמכים נוספים. לאחר שגובשה המלצה, היא תועבר להכרעת מנכ"ל משרד הביטחון. בדרך כלל, מנכ"ל משרד הביטחון יאמץ את המלצת הוועדה המייעצת. היצואן רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין במסגרת הליכים אלו.
את ההשגה לוועדה יש להגיש בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה עליה מוגשת ההשגה. יש לצרף להשגה את כל המסמכים שצורפו לבקשה המקורית וכן יצורף אליה תצהיר מטעם מגיש ההשגה כי על הנטען בה נכון. החלטה בהשגה תינתן על ידי הוועדה בתוך 45 ימים ותשלח למבקש.
על החלטת הוועדה המייעצת ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, זאת תוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה.
לאחר אישור רישיון היצוא, הרישיון ייחתם בידי ראש אפ"י, והוא יהא תקף למשך עד שלוש שנים, כמצוין בגוף הרישיון. בתום תוקפו של הרישיון ניתן להגיש בקשה להארכת תוקף. הבקשה מוגשת כאילו היה מדובר בבקשה חדשה, ואליה יש לצרף את הרישיון הקודם. בדרך כלל מדובר בהליך מהיר יותר שכן הבקשה הראשונה נבחנה באופן מהותי קודם לכן.
במאמרים הבאים נמשיך לדון בסוגיות שונות בעניין הפיקוח והיצוא הביטחוני.
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]