הסרת חסיון

במדינות רבות בעולם, כמו ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופאי, קיים מאגר פומבי של החלטות סיווג מכס המתפרסם באינטרנט לכל דורש. באמצעות מאגר זה יכול כל יבואן לכלכל את צעדיו ולבחון כיצד סווגו טובין דומים לשלו במקרים אחרים והאם נקבע סיווג חייב או פטור ממכס.

במדינת ישראל לא הוקם מאגר פומבי של החלטות סיווג מכס וכל החלטת סיווג נשלחת באופן אישי ליבואן אך אינה מתפרסמת באינטרנט. לכן, כאשר יבואן נאלץ להגיש תביעה משפטית נגד מינהל המכס, בדרך כלל אין בידיו מידע כיצד סווגו טובין דומים במקרים אחרים והוא תלוי באופן מוחלט במידע שנמצא רק אצל הרשות.

במצבים כאלו, דרכו של היבואן לקבל מידע אודות מקרים אחרים עוברת דרך בית המשפט, כשהוא נאלץ לבקש מבית המשפט לחייב את המכס לחשוף פרטים אודות יבוא שביצעו אחרים, בעוד הרשות בדרך כלל מתגוננת בטענת חיסיון.

במצבים כאלו, האם החיסיון צריך לגבור על זכותו של היבואן לקבל מידע ולנהל מערכה מול המכס בקלפים גלויים?

פסק דין מרכזי בנושא זה ניתן בערעור בבית המשפט העליון בשנת 2010 בנושא פרמה גורי, שם הסכימה המדינה למסור פרטים אודות סיווגי מכס שביצעו אחרים.

כך נאמר בפסק הדין: "בדיון האחרון שנערך בפנינו הודיע בא כוחה של המבקשת, בעקבות הצעה שהועלתה על ידי השופטת מרים נאור, כי המבקשת מסכימה ליתן תשובה לשאלה האם כל אחד משלושת המוצרים המיובאים על ידי אחרים והנזכרים בשאלון מסווגים תחת הפרט לו טוענת המבקשת הוא פרט 22.08-9021  או אינו מסווג תחת פרט זה".

במסגרת אותו פסק דין הצהירה המדינה על כוונתה להקים מאגר פומבי של החלטות סיווג, על מנת למנוע את בעיית היעדר המידע הרובצת לפתחו של היבואן. וכך נאמר: "בעקבות הערותינו נמסר לנו כי קיימת כוונה לפעול על מנת שהחלטות מקדמיות בעניין סיווגם של טובין יתפרסמו בפומבי. דרך זו תוגבר השקיפות של התנהלות המכס בסיווגם של טובין, יבואנים יוכלו לכלכל מהלכיהם על בסיס מידע בדוק ויקטן החשש של אפליה".

למרות ההבטחה, חלפו יותר מארבע שנים ומאגר פומבי של החלטות סיווג מכס טרם הוקם. זו הסיבה שמאבקים בין היבואן לרשות המכס אודות סיווגים שביצעו יבואנים אחרים ימשיכו להגיע לפתחם של בתי המשפט השונים. ניתן רק לקוות כי בתי המשפט יפגינו פתיחות וליברליות ויאפשרו חשיפת פרטים שיסייעו ליבואנים בתביעותיהם מול רשות המכס.

לאחרונה, בסוף חודש אפריל 2014, ניתנה החלטה נוספת בנושא בבית משפט השלום בתל אביב, שדחה טענת החיסיון שהעלתה רשות המכס וקבע כי האיזון הראוי בנסיבות אלה מביא לכך שהמכס יידרש לחשוף מסמכים, תוך השחרת פרטים מסחריים של היבואנים האחרים.

מדובר בחברת פילט אייר, שהגישה תביעה נגד רשות המכס בגין סיווג של מסננים. בעוד היבואן טען כי סיווגם הוא כמסננים מיוחדים למערכות מיזוג אוויר  הפטור ממכס, טען המכס כי סיווגם הוא כמסננים אחרים - החייב במכס.

היבואן דרש, במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק, כי רשות המכס תחשוף פרטים אודות מוצרים זהים, או דומים, שייבאו אחרים, והשאלה כיצד סווגו וכמה מכס שילמו. כמו כן ביקש היבואן כי רשות המכס תשיב לשאלה אילו טובין יסווגו בפרט הפטור המתייחס למסננים למזגנים.

רשות המכס טענה כי בשל חיסיון היא אינה רשאית לחשוף פרטים אודות יבואנים אחרים, וכי השאלה הנוגעת לסיווג בפרט הפטור מהווה הכבדה יתרה ואין להטיל על המכס לבצע עבודת מחקר שכזו.

בית המשפט קבע כי בתביעות אזרחיות הכלל הוא גילוי מרבי. לפיכך, מבחינה מהותית, נדחתה התנגדות המכס ונקבע כי הוא יהא חייב להשיב לשאלה מהם הטובין שמסווגים בפרט הפטור, מכיוון שמדובר בשאלה רלוונטית למחלוקת זו.

כן נקבע, כי באיזון בין החיסיון לבין הכלל הנוגע לגילוי מרבי, יש להורות לרשות המכס לחשוף פרטים אודות יבוא שביצעו אחרים, תוך השחרת פרטים מסחריים חסויים.

בית המשפט קבע כי על רשות המכס לחשוף את שם הפריט, הסיווג, ושיעור המס, ביחס ליבוא שביצעו אחרים ואשר רלוונטי לתיק זה.