הנחיות רשות המכס לסוכני המכס – סקירה ביקורתית (חלק ב')

מספר הנחיות שהוצאו לאחרונה על ידי גורמים שונים ברשות המכס בתקופה האחרונה טעונות ביקורת. בסדרה של שלושה חלקים, נדון בהנחיות אלו, והפעם: מכתבו של מכס חיפה בעניין עיון בפרוספקטים
 

מספר הנחיות שהוצאו לאחרונה על ידי גורמים שונים ברשות המכס בתקופה האחרונה טעונות ביקורת, ובהן מכתבו של מכס חיפה בעניין עיון בפרוספקטים. חלק שני מתוך סדרה של שלושה מאמרים.
 
יש לשבח את רשות המכס על עצם הוצאת הנחיות לציבור סוכני המכס, ופרסומן באינטרנט, באופן שקוף וברור, באופן המצופה מרשות מינהלית. ואולם, מספר הנחיות שהוצאו לאחרונה על ידי גורמים שונים ברשות המכס בתקופה האחרונה טעונות ביקורת. בסדרה של שלושה חלקים, נדון בהנחיות אלו, והפעם: מכתבו של מכס חיפה בעניין עיון בפרוספקטים.
 
בחודש יולי 2008 שלחה הגב' אדית הרוש, המעריכה הראשית בבית המכס חיפה, מכתב למר יורם ארבל, יו"ר לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים חיפה והצפון, ובו היא מעלה שני מקרים שבהם "סוכני המכס ו/או נציגיהם בחיפה פעלו בניגוד להוראות החוק ולנהלים הקיימים. באחד המקרים דובר ביבוא של עגורן לישראל, וסוכן המכס שטיפל בתיק סיווג את הטובין בהתאם למשקל אשר היה רשום על גבי חשבון הספק. "בחינת הפרוספקט המקורי על ידי המעריך גילתה כי משקל הטובין בחשבון הספק היה מוטעה. גם במקרה זה, אילו סוכן המכס היה מבקש פרוספקט מאת היבואן היה יכול לסווג את הטובין בהתאם למשקלם האמיתי", כותבת גב' הרוש.
 
קשה להסכים עם דברים אלו, שהרי לסוכן המכס לא היה כל יסוד להניח שהאמור בחשבון הספק אינו נכון. אם נלך עם הקו המוצג על ידי גב' הרוש, יצטרכו סוכני המכס לבדוק כל חשבון הניתן להם על ידי היבואן ולהשוותו לפרוספקטים, ואולי אף לבצע בדיקה פיזית. כידוע, רשות המכס מנתבת אחוז זעום של הרשומונים לתהליך ג' ו-א' (ועל כך גאוותה – ובצדק). האם הציפייה היא שסוכן המכס ינתב את כל התיקים לתהליך ג' וא' פנימי שלו, ויעשה את מה שהמכס בעצמו אינו עושה? אם רשות המכס סוברת שכך צריך להיות, מוצע שתקבע חובה זאת בחוק. במקרה שכזה, מי שיישא בעלות הזאת יהיו היבואנים והצרכנים.
 
גב' הרוש מתייחסת גם לסעיף 22 לחוק סוכני המכס ומציינת כי "על פי חוק סוכני המכס חובתו של סוכן המכס לבצע לגבי הטובין את כל הפעולות החלות על פי כל דין וזה כולל בדיקת מסמכי יבוא וכן בחינת קטלוגים מקוריים". נראה לנו כי גב' הרוש נתפסה לכלל טעות בעניין זה. שכן המונח "דין" מוגדר בחוק הפרשנות כ"חוק או תקנה", ולא נראה שבחינת קטלוגים על ידי היבואן הינה חובה החלה, בוודאי לא בכל מקרה, מכוח חוק או תקנה.
 
נזכיר בעניין זה את פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה מיום 27.2.08 שקבע כי סוכן המכס לא התרשל בסיווג טובין של יבואן, כאשר הסתמך על הצהרת היבואן בדבר מהות הטובין (ת.א. 22272/06).
 
באותו מקרה דובר בקנס שהטילה רשות המכס על סוכן מכס עקב סיווג שגוי מצד סוכן המכס. לטענת רשות המכס היה צריך לסווג את הטובין כצעצועים ולא כרהיטים, ואף כי שיעור המכס זהה בשני המקרים, הרי שיבוא צעצועים מחויב באישור תקן, אשר לא הוצג. עקב כך חויב היבואן בקנס (ככל הנראה – כופר כסף בגין הפרת חוקיות היבוא), והואיל והיבואן סירב לשפות את סוכן המכס בגין הקנס, הגיש סוכן המכס תביעה כספית כנגד היבואן לתשלום הקנס.
 
היבואן, מצדו, טען כי מדובר בהתרשלות של סוכן המכס, ועל כן אין סוכן המכס זכאי לשיפוי. סוכן המכס טען, מנגד, כי אומנם בתחילה סבר לסווג את הטובין כצעצועים, אך לאחר קבלת הצהרה מהיבואן על סוג הסחורה המיובאת על ידו, אשר תאמה את האמור בשטר המטען ובחשבונית הספק, סיווג את הטובין כרהיטים.
 
בית המשפט קיבל את עמדת סוכן המכס, וקבע כי סיווג הטובין על ידי סוכן המכס כרהיטים לא חרג ממתחם הסבירות שלפיו היה נוהג כל עמיל מכס סביר. בית המשפט עמד על כך שמסמכי היבוא שעמדו בפני סוכן המכס בעת הסיווג, הצביעו, בין היתר, על יבוא רהיטים לגני ילדים, מה עוד שהיבואן אכן עסק במכירת רהיטים, והחברה ממנה נרכשה הסחורה אף היא עסקה בייצור רהיטים. בית המשפט הסביר, כי הספק "הלכאורי" שהתעורר בתחילה אצל סוכן המכס, נשלל באמצעות הצהרת היבואן.
 
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
 
עו"ד גיל נדל עוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:  www.nadel-law.co.il.
 
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: www.tradelibrary.co.il