המס גולגל או לא גולגל?

כידוע, כאשר יבואן מעוניין להגיש תביעה נגד רשות המכס להשבת מס ששולם ביתר (מכס, מס קניה), עומדות בפניו משוכות רבות, ואחת מהן היא הדרישה להוכיח כי לא "גלגל" את המס בעת מכירת הטובין ללקוחותיו. פסקי-דין רבים עסקו בשאלה מהו רף ההוכחה בו חייב יבואן לעמוד כתנאי לקבלת כספי המסים ששולמו על ידו ביתר, אך אין בעניין הלכה חד משמעית. פסק-דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב שופך אור נוסף בסוגייה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

חברת כיוונים מערכות וטכנולוגיות ייבאה ציוד אור קולי וציוד נלווה למחשבים ושילמה מס קניה בשיעור 45% אגב מחאה בהתאם לעמדת המכס (סיווג בפרט 84.71-6020 + 85.28-3000), בסך כולל של מאות אלפי שקלים, ותבעה בבית המשפט את השבת סכומי המס. כאמור, אחד התנאים לקבלת תביעה לתשלום מס ביתר הוא הוכחת היעדר גלגול המס בעת מכירת הטובין.

בבית משפט השלום נדחתה תביעת החברה לאור קביעת בית המשפט כי החברה לא הוכיחה שלא גלגלה את המס בעת המכירה. בית משפט השלום לא נתן אמון בעדות מנהל החברה, שטען כי החברה ספגה מס בסכומים של מאות אלפי שקלים ולא גלגלה אפילו אחוז קטן על הלקוחות, ולאור זאת, דחה גם את חוות דעת המומחים שהוגשו מטעם החברה, שהתבססו לכאורה על הצהרת המנהל.

החברה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, שנתן את פסק-דינו בימים אלה. במסגרת שלב בערעור, טענה החברה כי שאלת גלגול או אי-גלגול המס היא שאלה חשבונאית שבמומחיות, ולכן אין כל משמעות לכך שבית משפט השלום בחר שלא להאמין למנהל החברה. לטענת החברה, על בית משפט השלום היה לנתח את חוות דעת המומחים שהוגשו מטעם החברה ולקבוע על פיהן מבחינה חשבונאית, האם גולגל המס, אם לאו. בהמשך לכך, טענה החברה כי היא לא העלתה את מחירי המכירה לאחר שהחלה לשלם מס ובכך יש הוכחה שהמס לא גולגל.

מנגד, טענה רשות המכס כי בתחשיב שהוצג על ידי החברה נפלו פגמים היות והחברה לקחה בחשבון הוצאות שונות שאינן קשורות ישירות ליבוא הציוד, כמו הוצאות הנהלה וכלליות, ולכן הציגה לכאורה הפסד או רווח זעיר ממכירתם.

פסק-הדין בערעור

בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על פסק-דינו של בית משפט השלום, וקבע כי לא היה די באמירה כי דברי מנהל החברה אינם אמינים, אלא הייתה חובה לבחון את חוות הדעת שהוגשו מטעם שני הצדדים על מנת לבחון האם גולגל המס או לא, מבחינה חשבונאית. לגופו של עניין, קבע בית המשפט המחוזי כי לא היה ניתן להתרשם שעדות מנהל החברה הייתה לא מהימנה שכן היא נתמכה בעדויות נוספות שלא נסתרו.

בית המשפט קבע כי, עדות המומחה מטעם המכס שהובאה לכאורה לסתור את עדויות החברה, הייתה עדות של כלכלן שאינו רו"ח והיא לא התייחסה באופן ספציפי לשאלה השנויה במחלוקת ולחוות דעת מטעם החברה, והדבר מחזק את טענת החברה כי המס לא גולגל.

בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את ערעור החברה והורה לרשות המכס לשלם לחברה, מלבד סכומי המס, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 30 אלף שקלים.

(ע"א 3694/07 כיוונים מערכות וטכנולוגיות בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 3.1.11, השופטות א. קובו, מ. רובינשטיין וע. צ'רניאק. ב"כ הצדדים- ליבואן עו"ד ל. אביגדורי. לרשות המכס- עו"ד א. ליס מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי).

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il