המכס ישיב ליבואן פיסטוקים שהוחרמו

טענת המכס הייתה כי מדובר בסחורה שמקורה באירן ואילו חברת מיאל אימפקס, היבואן, טענה שמדובר בתוצרת תורכיה. ביהמ"ש דחה טענה של המכס, למרות שהסחורה נשלחה לבדיקה במכון התקנים 
 
מאת: עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל
 
בבית משפט השלום בתל אביב ניתן לאחרונה פסק-דין, במסגרתו הורה בית המשפט למכס להשיב ליבואן פיסטוקים שחולטו בשל חשד לגבי ארץ ייצורם. במקרה זה, היבואן, חברת מיאל אימפקס, ביקש לשחרר מן המכס בחודש מאי 2009 פיסטוקים מתוצרת תורכיה. המכס חילט את הטובין בטענה כי מדובר בסחורה מתוצרת אירן, שהיא מדינה שאת תוצרתה חל איסור לייבא.
 
המכס טען ששלח את הסחורה לבדיקה כימית של מכון התקנים, ממנה עלה בסבירות של 99% כי מדובר בסחורה מתוצרת אירן. המכס דחה את טענות היבואן בדבר אמינות הבדיקה וטען כי הממצאים נשלחו למכס בארה"ב לצורך השוואה למסד נתונים, ומדובר בבדיקה אמינה ביותר המנתחת את תכולת המתכות בפיסטוקים, ולפי הממצאים מצביעה על ארץ הייצור. עוד טען המכס, כי ביצע פנייה למכס התורכי לאימות בדיעבד של מקור הסחורה, והמכס התורכי השיב כי בהיעדר מסמך העדפה (תעודת מקור), אין ביכולתו לאמת את מקור המוצר.
 
היבואן הציג בבית המשפט את הסכם הרכישה עם הספק התורכי וכן אישור מטעם משרד החקלאות התורכי, בדבר מקור הסחורה. היבואן טען כי בדיקת מכון התקנים אינה אמינה ואינה מסוגלת לקבוע בוודאות את מקור המוצר, היות והיא בדיקה סטטיסטית ולא מדויקת. בנוסף, טען כי הזן שיובא על ידו גדל באזורים שונים בעלי אקלים דומה, על גבול תורכיה-אירן וכי המכס הישראלי הסתמך על מחקרים אמריקאיים משנת 2001-2002, ומאחר ומומחה מטעם המכס לא השווה את הסחורה שנתפסה לסחורה איראנית מקורית, אין להסתמך על הבדיקה. 
 
בית המשפט פסק כדלקמן: ראשית, ציין כי נטל ההוכחה בעניין מקור הסחורה רובץ על היבואן. בית המשפט ציין כי הוצג בפניו אישור משרד ממשלתי בדבר מקור הסחורה (אישור משרד החקלאות התורכי), וכי אישור זה לא נסתר על ידי עדויות המכס. כמו כן, העובדה שהמכס התורכי לא היה יכול לאשר את מקור הסחורה והעובדה שלא הוגשה תעודת מקור אינן גורעות מאישור משרד החקלאות הזר בדבר מקור הסחורה, כאשר אין כל חובה להגיש תעודת מקור אם היבואן אינו מבקש הקלה בתשלום מכס. בית המשפט הדגיש כי עמדת משרד החקלאות התורכי אינה נחותה מעמדת המכס התורכי, מה גם שהמכס התורכי לא טען כנגד אישור משרד החקלאות.
 
בנוסף, בית המשפט הטיל ספק בממצאי בדיקת המכס, שהסתמך על מחקרים שבוצעו בעבר במכס ארה"ב, לפיהם נקבע כי מקור הפיסטוקים הוא באירן. בית המשפט קבע כי על מנת להגיע למסקנה כי מדובר בפיסטוקים מתוצרת איראנית, היה על המכס הישראלי להשוות את הסחורה שנתפסה לסחורה איראנית ולא להסתמך על מחקרים סטטיסטיים משנת 2001.
 
בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את תביעת היבואן וקבע כי היבואן עמד בנטל ההוכחה, הורה על ביטול חילוט הסחורה וחייב את המכס בתשלום הוצאות ושכר טרחה של עו"ד בסך של 25 אלף שקלים + מע"מ. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק-הדין.
                                                                       
הערות: פסק-הדין צריך לעודד את ציבור היבואנים. במקרה זה, בית המשפט לא נקט גישה מחמירה כלפי היבואן, וקיבל את טענותיו בדבר מקור הסחורה, על אף שהמקור לא הוכח באמצעות המכס התורכי או באמצעות תעודת מקור. כידוע, פעמים רבות מתעוררות מחלוקות בין יבואנים לבית רשות המכס בדבר מקור הסחורה, כאשר הדבר נוגע לבקשת היבואן להקלה או קבלת פטור מתשלום המכס. ליבואן, בדרך כלל, אין כלים רבים להוכחת מקור הסחורה ולכן כולנו תקווה כי גישה כזו של בית המשפט תאומץ גם במקרים נוספים.
 
השופטת א. פרוסט-פרנקל, ת.א. 7847-11-09 מיאל אימפקס 1986 בע"מ נ' מדינת ישראל-בית המכס מרכז, ראשל"צ, פסק-דין מיום 8.10.10. ב"כ הצדדים:ליבואן – עו"ד ליאון אביגדורי, למכס – עו"ד רוזנמן.
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il