בפסק דין שניתן בימים אלה, קבע בית המשפט כי עלויות פרסום שמשלם יבואן לבעל מותג, אשר מחושבות לפי עלות היבוא מחו״ל, פטורות ממכס, בעוד עלויות פרסום המחושבות כנגזרת ממחזור המכירות בישראל, חייבות במכס.
רקע וטענות הצדדים: חברת גוטקס ייבאה בגדים אשר נמכרו בחנויות במותג מנגו. בגדים אלה יובאו בהתאם להסכם זיכיון שנחתם בין גוטקס לבין חברת Punto FA בעלת המותג מנגו.
רשות המכס ערכה ביקורת למשלוחי היבוא של החברה, והוציאה לה דרישת גרעון של 8.59 מיליון שקל, בטענה כי גוטקס הייתה צריכה לשלם מכס לא רק על ערך הבגדים המיובאים, כי אם גם על רכיבים נוספים שגוטקס שילמה בעבורם לבעל המותג, כגון עלויות פרסום, ותמיכה בחנויות בישראל.
השותפות ג.ב. מותגים ייבאה לישראל בגדים, תיקים ונעליים אשר נמכרים בחנויות במותג ״גאפ״. מוצרים אלה יובאו בהתאם להסכם זיכיון שנחתם בין ג.ב. מותגים לבין חברת GPS strategic alliance בעל המותג גאפ.
רשות המכס ערכה ביקורת למשלוחי היבוא של החברה, והוציאה לה דרישת גרעון של כ-307 אלף שקל, בטענה כי ג.ב מותגים הייתה צריכה לשלם מכס לא רק על ערך המוצרים המיובאים, כי אם גם על רכיבים נוספים שג.ב מותגים שילמה בעבורם לבעל המותג, כגון עלויות פרסום.
רשות המכס ביססה את עמדתה על סעיף 132 לפקודת המכס, וטענה כי אותן עלויות נוספות ששילמו החברות לבעלי המותגים, צריכות להיחשב כחלק אינטגרלי ממחיר המוצרים המיובאים, ולכן יש לחייבם במכס.
שתי החברות הגישו תביעות נגד רשות המכס וטענו כי יש לבטל את הודעות החיוב.
פסק-הדין: ראשית, ביחס לתביעת גוטקס, בית המשפט מצא כי בעד התשלומים לבעל המותג, קיבלה גוטקס זכויות פרסום שונות הכוללות קמפיין שיווק, תמונות לשלטי חוצות, עיתונים ופוסטרים בחנויות, שלטים קבועים ועונתיים, פרסומות מוכנות מראש, זכויות שימוש בתצלומים של דוגמניות בינלאומיות, כרטיסי ביקור, ספרי מותג, שיטות מכירה ותכניות כלכליות. עוד נמצא, כי התשלום בעד עלויות הפרסום נגזר מהיקף הרכישות של גוטקס מהספק (באחוזים).
בית המשפט ציין כי על אף שהסכם הזיכיון מתנה את המשך יבוא הבגדים בתשלום דמי הפרסום, יש לראות בכך כשתי עסקאות נפרדות - עסקת היבוא, ועסקת קבלת חומר הפרסום, ולכן, עסקת החומר הפרסומי הינה עסקה בעלת ערך כלכלי נפרד, ואין לקשור בינה לבין עסקת יבוא הטובין, לצורך חיוב במכס.
בית המשפט דחה את טענת רשות המכס, ובחן את פסק הדין שניתן בעניין גוטקס במקרה אחר (ת.א. 4581-04-12- שנמצא בערעור בבית המשפט העליון), וקבע כי שם הגיע בית המשפט למסקנה שבעל המותג לא נתן ליבואן שירותים אחרים בעלי ערך כלכלי מלבד הבגדים, בעוד בענייננו הוכח אחרת, מה גם שבמקרה האחר נידונה פרשנות של סעיפים אחרים בפקודת המכס (133(א)(3) ו(4), ולא 132).
על בסיס זאת, קבע בית המשפט כי התשלום של גוטקס בעד עלויות פרסום אינו מהווה חלק ממחיר העסקה ואינו מתייחס לטובין עצמם, ולכן, אין בסיס להטיל בגינו מכס על פי סעיף 132 לפקודת המכס, וקבע כי יש לבטל את הגרעון.
באשר לתביעת ג.ב מותגים, בית המשפט הגיע לתוצאה אחרת, וקבע כי מאחר ודמי הפרסום משולמים לבעל המותג על בסיס אחוז מתוך מחזור המכירות של היבואן בישראל (ולא מתוך עלות הרכש), הרי שניתן לחייבם במכס על בסיס סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס, הקובע כי הרכיב הבא ייכלל בערך העסקה:
״ערכו של כל חלק שניתן ליחסו למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל״;
יחד עם זאת, למרות שהודעת הגרעון לא בוטלה, בית המשפט פטר את ג.ב מותגים מרכיב קנס הפיגורים שבהודעת הגרעון, על בסיס כך שרשות המכס נימקה את הגרעון בסעיף 132 לפקודת המכס, בעוד בית המשפט מצא כי סעיף זה אינו יכול לבסס את הגרעון, אלא רק סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס.
רשות המכס חויבה לשלם לגוטקס הוצאות משפט ושכ״ט עו״ד בסך של 35,000 שקל, וג.ב מותגים חויבה לשלם לרשות המכס הוצאות משפט ושכ״ט עו״ד בסך של 15,000 שקל.
[ת.א. (מחוזי ת״א) 66117-12-14 גוטקס ריטייל ברנדס בע״מ וג.ב מותגים - שותפות מוגבלת נ׳ מדינת ישראל (אגף המכס ומע״מ), פסק דין מיום 25.7.18, כבוד השופט מגן אלטוביה]
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]