ההסכם עם הסוכן נחתם או לא נחתם?

בית משפט השלום בירושלים קבע כי גם אם היתה חריגה כלשהי מסמכות או העדר הרשאה בכך שההסכם נחתם בחתימה אחת בלבד - הרי שסוכן המכס לא ידע על כך ודחה את טענות היבואנית
 
כידוע, סכסוכים עסקיים רבים נובעים מכך שלא גובש הסכם בכתב בין הצדדים, וכולם מתווכחים עם כולם על השאלה מה סוכם. אלא שלעתים, גם כאשר קיים הסכם כתוב וחתום בין הצדדים, מנסה אחד הצדדים, בצדק או שלא בצדק, שלא למלא את חובתו. אחת הטענות ה"קלאסיות" של הסרבן תהיה: "לא אני חתמתי על המסמך". האם טענה כזאת תתקבל?
 
פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בירושלים דן במקרה כזה. מדובר בסוכן מכס שנתן ליבואנית שירותי עמילות מכס, מתן אשראים ומימון, שירותי אחסנת סחורות, והובלה ושילוח בינלאומי. סוכן המכס דאג להחתים את היבואנית על הסכם, וגם החתים את מנהליה על ערבות אישית. היבואנית סירבה לשלם לסוכן המכס את התשלומים המגיעים לו, בצירוף הריבית שנקבעה בהסכם, וסוכן המכס נאלץ להגיש תביעה לבית המשפט לקבלת התשלום.
 
בין שאר טענותיה, טענה היבואנית כי ההסכם לא נחתם על ידה ולא על ידי המוסמכים מטעמה, וכי לא סופק מספר החתימות הדרוש על גבי ההסכם, וכי החותמת על ההסכם אינו החותמת שלה.
 
בית המשפט דחה את הטענות של היבואנית:
 
אשר לטענה כאילו אין מדובר בחותמת היבואנית, קבע בית המשפט קבע כי לא הובאה שום ראייה שהחותמת מזויפת, ולכן אינו יכול לקבל טענה זאת.
 
אשר לעניין ההרכב המחייב של החתימות, אומנם בית המשפט קיבל את עמדת היבואנית כי במועדים הרלבנטיים היה צורך בחותמת + שתי חתימות, ואולם בית המשפט מצא כי אחד המנהלים נהג לעיתים לחתום לבדו בצירוף חותמת החברה, וללא חתימה של מנהל נוסף.
 
בית המשפט כי נתן דגש משמעותי על העובדה שלסוכן המכס היו קשרים עסקיים טובים עם היבואנית, והכל התנהל באופן תקין במשך תקופה של כשלוש שנים. ועל כן, ובצירוף העובדה שאחד המנהלים נהג לחתום לבדו  בצירוף חותמת החברה, קבע בית המשפט כי סוכן המכס סבר בתום לב שהכל תקין גם בעת החתימה על ההסכם ועל הערבות האישית.
 
ועוד  הוסיף וקבע בית המשפט כי גם אם היתה חריגה כלשהי מסמכות או העדר הרשאה בכך שההסכם נחתם בחתימה אחת בלבד - הרי שסוכן המכס לא ידע על כך, ובנסיבות העניין לא היה עליו  לדעת על החריגה.
 
חשוב לסייג את מסקנת פסק הדין לנסיבות המקרה. ניתן לתאר מצב הפוך שבו היה על הצד שטוען לאכיפת ההסכם לדעת שההסכם לא נחתם כהלכה, ואולם כאשר צדדים עובדים במשותף תקופה ארוכה, על בסיס מצגים מסוימים, לא יוכל אחד הצדדים, בדיעבד, ברצותו להתנגד לחיוב כספי, לטעון לפתע לקיומו של מצב אחר.
 
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
 
* עו"ד גיל נדל עוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:
www.nadel-law.co.il