האם ניתן למנוע יבוא מקביל?

פעמים רבות, מגיע לפתחו של בית המשפט סכסוך בין היבואן הרשמי והבלעדי של מוצר מסוים, לבין יבואנים אחרים שאר מייבאים את המוצר המקורי בייבוא מקביל (שלא ישירות מן היצרן).

האינטרס של היבואן הבלעדי, מטבע הדברים, הוא למנוע יבוא מקביל של המוצר שלא באמצעותו, אך לרוב, נכשל היבואן הבלעדי בתביעתו משום שבתי המשפט נוטים לתת העדפה לאינטרס של התחרות החופשית וחופש העיסוק, על פני אינטרסים אחרים.

מקרה כזה עלה לדיון לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז.

סיפור המקרה:

חברת בירמן עצים ופרזול הגישה לבית המשפט בקשה למתן צו מניעה זמני נגד חברת נסים פרג'ון, במסגרתה ביקשה שבית המשפט יורה לחברת פרג'ון שלא לשווק ולמכור מגירות ואביזרי מגירות להרכבה מתוצרת "הטיש" (Hettich) מגרמניה, הידועים בשם "אינוטק" (Inotec).

חברת בירמן משמשת כמפיץ והמשווק הבלעדי של מוצרי הטיש בישראל, והיא טענה כי גילתה שחברת פרג'ון מייבאת ביבוא מקביל את המוצרים המקוריים, אך מסירה מהם את קוד המוצר, ומבלי שהמוצרים נארזים כיאות ומבלי שהחברה מעניקה בארץ סיוע לאחר קנייה.

כתוצאה מכך, נטען, הדבר פוגע במוניטין של מוצרי הטיש בישראל המשווקים על ידי חברת בירמן.

חברת בירמן טענה כי הקימה בישראל מערך שלם של סיוע לאחר קנייה, ומאחר והיבואן המקביל מסיר את הקוד על גבי המוצרים, כאשר תתגלה תקלה במוצר לא יהיה ניתן לזהות האם היה זה מוצר שנרכש מבירמן או מהיבואן המקביל, ובירמן תיאלץ לתת שירות גם למוצר זה.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט חזר על ההלכה הידועה לפיה המוניטין במוצר שייך ליצרן (הגרמני-במקרה זה) ולא למפיץ הבלעדי שלו בישראל.

בית המשפט ציין כי חברת בירמן לא הציגה בבית המשפט את ההסכם שבין היצרן הגרמני לבין הצד השלישי שמכר את הסחורה ליבואן המקביל, ולפיכך לא הוכיחה כי בעצם מכירת הסחורה לייבוא מקביל, הופר ההסכם עם היצרן הגרמני.

בית המשפט ציין כי מרגע שהסחורה נמכרה על ידי היצרן הגרמני לצד ג', אין היצרן הגרמני יכול עוד לשלוט על אפיקי ההפצה ועל השאלה למי ימכור אותו צד ג' את הסחורה.

בית המשפט ציין כי זכות ההפצה הבלעדית של חברת בירמן היא זכות חוזית שלא יכולה לחייב צדדים שלישיים, ואין בכוחה של זכות זו למנוע את הייבוא המקביל שנעשה כדין.

לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו מניעה וחייב את חברת בירמן בהוצאות של 5,000 שקל.

[ת.א. (מחוזי מרכז) 22009-10-11 בירמן עצים ופרזול בע"מ נ' נסים פרג'ון מסחר (2000) בע"מ ואח', החלטה מיום 7.11.11, השופט אברהם יעקב. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו]

הערות:

בתי המשפט פסקו כבר בעבר כי תופעת הייבוא המקביל היא מבורכת, מעודדת את התחרות החופשית, מיטיבה עם הצרכנים, ואין בסיס חוקי למנוע אותה כל עוד אין ספק שמדובר במוצרים מקוריים, ולא במוצרים מזויפים אשר עשויים להטעות את הציבור.

למשל, בסוף 2010, ניסתה יצרנית הטלוויזיות Phillips למנוע יבוא מקביל של טלוויזיות LCD ממזרח אסיה לישראל, וטענה כי היבואן המקביל מוחק את המספר הסידורי ואת מספר הדגם של הטלוויזיות על גבי האריזות והמוצרים עצמם, ובכך מפר את זכויותיה, מונע ממנה לבצע Recall (איסוף המוצר) במקרה של גילוי פגם בייצור ומתערב שלא כדין בשרשרת ההפצה שלה. בית המשפט קבע כי כל עוד מדובר במוצרים מקוריים, אין עילה לחסום את הייבוא המקביל ודחה את התביעה.

בשנת 2007, ניסה יצרן שואבי האבק Dyson למנוע יבוא מקביל של שואבי אבק לישראל בטענה שהוסרו מהם מספרי הדגמים, דבר שלא מאפשר לו להתחקות אחר מוכר הסחורה ליבואן המקביל, וכי מדובר בדגמים שלא הייתה כוונה לשווקם בישראל, ולכן הדבר מטעה את הצרכנים. בית המשפט קבע כי מדובר במוצרים מקוריים, וכי לא הוכחה הטעייה, ודחה את התביעה.

מנגד, בשנת 2006 התקבלה תביעת יצרן הבשמים JOOP! נגד יבוא מקביל של בשמים מקוריים, ושם נקבע כי כאשר סימון סדרת הייצור הוסרה, הדבר אמנם לא מהווה הפרה של סימן המסחר משום שמדובר בבשמים מקוריים, אך בנסיבות מסוימות מעשה כזה עשוי להצמיח עילת תביעה של עשיית עושר ולא במשפט, ועולה של גרם הפרת חוזה, כאשר היבואן המקביל, לפי הטענה, גורם ביודעין להפרת החוזה שבין היצרן למפיץ הרשמי שלו בכל מדינה. באותו מקרה נפסק כי מאחר והבשמים נרכשו על ידי היבואן המקביל, באירופה באיזור סחר חופשי, איזור בו JOOP! ניהלה מערך הפצה מסודר ומפוקח, הדבר פגע בציפייה הלגיטימית של JOOP! לפקח על אותו מערך, ולכן, התקבלה התביעה ונחסם הייבוא המקביל .

המסקנה שניתן להגיע אליה היא כי ההגנה החוקית הניתנת ליבואנים בלעדיים נגד הייבוא המקביל היא מאד מצומצמת. הדרך היעילה יותר למנוע יבוא מקביל היא באמצעות רשת מסועפת של חוזי בלעדיות ותניות הפצה חוזיות, אשר יעמדו מטבע הדברים גם למבחן ההגבלים העסקיים.

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il