האם מקלחון הוא מבנה מזכוכית או מאלומיניום?

האם מקלחונים שבסיסם עשוי אלומיניום וקירותיהם עשויים זכוכית, הם מבנים מאלומיניום או מבנים מזכוכית, לצרכי סיווג? נושא זה הוכרע לפני כשנה בבית משפט השלום בתל-אביב, אך נמצא כעת בשלב הערעור שהוגש על ידי רשות המכס, ובימים אלה נכתב פרק נוסף בסאגה זו.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

חברת סניטק מוצרי אמבטיה (היבואן) עוסקת בייבוא מקלחונים מזכוכית שלהם מסגרות אלומיניום. היבואן סבר כי הסיווג הנכון של המקלחונים הוא בפרט 76.10-9039 לצו תעריף המכס, שכותרתו: "מבנים מחמרן (אלומיניום)- שהותקנה בהם זכוכית", והמכס סבר כי, הסיווג הנכון של המקלחונים הוא בפרט 70.20-0030, שכותרתו: "מבנים מזכוכית".

בית משפט השלום בתל-אביב, בפסק-דין מחודש פברואר 2010, קיבל את עמדת היבואן וקבע כי פרט המכס שהציע היבואן "מבנה מאלומיניום שהותקנה בו זכוכית" מתאר את הטובין במלואם, בעוד פרט המכס שהציע המכס "מבנה מזכוכית" מתאר רק חלק מהטובין, ובכך דחה את טענת המכס כי יש לסווג לפי הזכוכית, המהווה המאפיין המרכזי בטובין.

בית משפט השלום ציין גם שמרכיב האלומיניום הוא דומיננטי, כי מטרתו לשמש כמסילות או כצירים או כתומכות במקלחון לפתיחתו, לסגירתו, לייצובו ועיצובו, וכי עליו להיות עמיד בפני חמצון כאשר לזכוכית ניתן למצוא תחליפים כמו לוחות פלסטיים או חומר אחר. רשות המכס הגישה ערעור על פסק-הדין לבית המשפט המחוזי.

החלטת בית המשפט המחוזי בשלב הערעור

בטרם ניגש בית המשפט לדון בערעור לגופו, ציין בית המשפט כי להבנתו פרט 76.10 המתייחס למבנים מאלומיניום, לו טוען היבואן - כולל גם דלתות, חלונות ומסגרות של אלומיניום. לאור זאת, ציין בית המשפט כי אם חלונות עשויים זכוכית שמסגרתם עשויה אלומיניום מסווגים כמבנים מאלומיניום שהותקנה בהם זכוכית (בפרט 76.10), כך צריך להיות דינם של המקלחונים בתיק זה.

לאור זאת, הציע בית המשפט לרשות המכס לחזור בה מערעורה, ולתקן את צו תעריף המכס כך שהדברים יהיו ברורים. בית המשפט הוסיף וציין כי, אם הניסוח בצו תעריף המכס אינו ברור, יש לפרש זאת נגד רשות המכס, אשר ניסחה את הצו. בשלב זה, קבע בית המשפט כי על רשות המכס לשקול את עמדתה וקבע כי ייקבע דיון נוסף במידת הצורך.

(ע"א 30120-03-10 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' סניטק מוצרי אמבטיה בע"מ, החלטה מיום 3.2.11. ב"כ הצדדים- לרשות המכס- עו"ד יפעת גול מפרקליטות מחוז ת"א אזרחי. ליבואן- עו"ד ערן בלומנטל).

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il