האם יש גבול לשיעור הריבית? על ויכוח (שלא הסתיים) בין סוכן מכס ליבואן

במקרה בו תבע סוכן מכס 230 אלף שקלים מיבואן, בגין חוב והתחייבות לשאת בריבית פיגורים חודשית של פריים +1.5%, קבע בית המשפט ששיעורי הריבית חורגים מן החוק. על כן, יכול היבואן להגיש בקשה להתגונן נגד התביעה
 
מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
 
עובדות המקרה וטענות הצדדים: סוכן מכס הגיש תביעה על סך כ-230 אלף שקלים נגד חברת מרקל סתיו (יבואן), בגין חוב נטען של שירותי עמילות מכס, אשראי ומימון. התביעה הוגשה גם נגד שני ערבים לחובו הנטען של היבואן. לטענת סוכן המכס, היבואן והערבים לחובו חתמו על התחייבות לשאת בריבית פיגורים חודשית של פריים + 1.5%, על כל פיגור בהשבת ההלוואות שקיבלו ממנו. התביעה הוגשה במקור בסדר-דין מקוצר, שהוא סדר-דין בו מוגשות תביעות כספיות קצובות הנסמכות על מסמך בכתב, המסתיימות בהליך מהיר יותר.
 
היבואן טען כי ממכתב התביעה עולה, שמחצית מן החוב (בערך) נוגעת לריביות חריגות ולעמלות שונות בהן חייב סוכן המכס, כמו עמלת מתן אשראי, עמלת המחאות חוזרות, וכל זאת כאשר לא ברור מהו הבסיס לקביעת גובה העמלות/הריביות. היבואן טען כי, הקשר בין הצדדים נמשך כארבע שנים, בין 2005 ל-2009, ורק בשנת 2009 כאשר נקלע לקשיים כספיים, החלו הבעיות.
 
היבואן התנגד מכל וכל לשיעור הריביות אותן תובע סוכן המכס, וטען כי הן חריגות וקיצוניות ואף אסורות לפי החקיקה הנוגעת לריבית. עוד טען היבואן כי, בירור התביעה יצריך חישוב מתמטי ולכן התביעה אינה כשירה להתברר בסדר-דין מקוצר, ויש להעבירה לפסים של סדר-דין רגיל.
 
החלטת בית המשפט הייתה כדלקמן: בנוגע לשאלת כשירות התביעה להתברר בסדר-דין מקוצר. בית המשפט ציין כי, במקרה זה הוגש לו כתב התחייבות חתום על ידי היבואן והערבים בצירוף כרטסת הנהלת חשבונות של סוכן המכס ושיקים, ודי בכך על מנת שהתביעה תהא כשירה להתברר בסדר דין מקוצר.
 
בית המשפט ציין כי בכתב ההתחייבות נאמר שהיבואן והערבים לחובו יישאו בריבית של פריים + 1% לחודש או בריבית פיגורים של פריים + 1.5% לחודש (במקרה של פיגור), ושיעורי ריבית אלו חורגים מן החקיקה הנוגעת לריביות. בעניין זה ציין בית המשפט כי, כאשר חוזה נוגד את החוק, כמו למשל חוזה בו קיימת "ריבית קצוצה", מוקנית בידיו הסמכות לבטלו, אך ביטול כזה ייעשה רק במקרים חריגים. בכל אופן, אין הצדקה למנוע בשלב זה מהיבואן מלהגיש חוות-דעת נוגדת, אשר תראה כי מדובר בריבית חריגה ולא הוגנת, ויש לברר טענה זו לגופו של עניין.
 
לאור כל זאת, קיבל בית המשפט את בקשת היבואן ואיפשר לו להגיש בקשת רשות להתגונן נגד התביעה, בשאלה האם הריבית בה חויב הייתה חריגה או אסורה על פי הדין, אך נמנע מלחייב את מי מן הצדדים בהוצאות הבקשה.
 
(הרשם צחי אלמוג, תא"ק 25847-02-10 אילת גייטפורט נגה (1982) בע"מ נ' מרקל סתיו בע"מ ואח', החלטה מיום 20.10.10, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה)
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il