דמי אחסנה יחולקו בין היבואן לחברת הספנות

בימינו מתנהל רוב הסחר הבינלאומי באמצעות העברת מכולות מטען בהובלה ימית. לעיתים נגרם נזק למשלוח מיובא, מצב המאלץ את היבואן להגיש תביעה נזיקית נגד חברת הספנות ונגד שאר הגורמים המעורבים בשרשרת ההובלה, כמו משלח בינלאומי, מחסנים, ועוד. במצב כזה,

לעיתים בוחר היבואן להשאיר את המכולה בנמל ולא לשחררה כלל עד לבירור התביעה, דבר הגורם לצבירה של עלויות אחסנה רבות. במצבים כאלה מתעוררת השאלה מי צריך לשאת בדמי האחסנה לנמל בגין אי שחרור המכולה - היבואן, או חברת הספנות שנתבעת בגין הנזק למטען?

לאחרונה עלה מקרה כזה לדיון בבית משפט השלום בחיפה, בתביעת שהגיש יבואן נגד חברת ספנות. במסגרת החלטת ביניים חייב בית המשפט את היבואן ואת חברת הספנות לשאת בחלקים שווים בדמי אחסנת המכולה עד לבירור התביעה, אך היבואן לא מילא את חלקו, ערער על ההחלטה וביקש לעכב את ביצועה.

במקרה דנן ייבאה חברה לישראל משלוח של 20 טון קוקוס. לאחר הגעת המשלוח לארץ, התברר שקיימות בו נמלים ועל כן לא ניתן להשתמש בו. לכן הגיש היבואן תביעה בסך כולל של 150 אלף שקל כנגד חברת הספנות בגין הנזק לסחורה. המכולה נותרה במסוף מטענים והחלה לצבור עלויות אחסנה.

חברת הספנות ביקשה מבית המשפט להורות ליבואן להשיב לה באופן מיידי את המכולה הריקה לאחר השמדת הסחורה, וכך אכן הורה בית המשפט. עם זאת, התעוררה מחלוקת לגבי דמי האחסנה שנצברו. בצו ביניים הורתה השופטת תמר נאות-פרי שהיבואן וחברת הספנות יישאו בחלקים שווים בדמי האחסנה, עד להכרעה בתביעה הסופית. בית המשפט קבע כי היות והשאלה מי אשם באי שחרור המכולה במועד תלויה בהכרעה בתיק העיקרי, אין אפשרות להטיל בשלב זה את מלוא הוצאות האחסנה על מי מן הצדדים.

חברת הספנות שילמה את מחצית דמי האחסנה אך היבואן לא שילם והגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה וכן בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

בתגובה הגישה חברת הספנות בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, לנוכח סירוב היבואן לשאת בחלקו בדמי האחסנה.

בית המשפט דחה את בקשת עיכוב ביצוע ההחלטה וקבע שבמצבים כאלו, על מבקש העיכוב להוכיח שהנזק שייגרם לו גדול יותר מהנזק שייגרם לצד השני, ופה נכשל היבואן להוכיח תנאי זה.

בית המשפט קבע כי הנזק שייגרם לחברת הספנות מעצם אי שחרור המכולה, אם תעוכב ההחלטה, גדול יותר מהנזק שייגרם ליבואן, משום שברור שהוא יוכל לקבל בחזרה את דמי האחסנה אם תביעתו הסופית תתקבל.

בקשר לבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, קבעה שופטת נאות-פרי שאמנם היבואן טרם נשא בחלקו בדמי האחסנה, אך מאחר והוא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע וכן בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, הוא רשאי להניח שעדיין אינו חייב לקיים את ההחלטה עד להכרעה סופית.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.   * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il