גירעונות מכס, אגרות, סעיף 154 והסדרי תשלומים - עדכון

בית המשפט פסק שוב – והפעם בערכאה גבוהה יותר (בית המשפט המחוזי בחיפה) – כי האגרה שתשולם בתביעה למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות גירעונות מכס לא תחושב על פי גובה הגירעונות


00:00 ,25.10.2007 מאת: מערכת פורט2פורט

בית המשפט פסק שוב – והפעם בערכאה גבוהה יותר (בית המשפט המחוזי בחיפה) – כי האגרה שתשולם בתביעה למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות גירעונות מכס לא תחושב על פי גובה הגירעונות
 
כידוע, על הגשת תביעה לסעד כספי משולמת אגרה בגובה 2.5% מסכום התביעה, בעוד שעל תביעה לסעד הצהרתי מוגשת אגרה בגובה מאות שקלים בודדים.
 
השאלה שהובאה לדיון בפני בית המשפט דנה ביבואן שהוצאו לו גירעונות והוא מבקש מבית המשפט סעד הצהרתי שיורה על ביטול הגירעונות, ובשלב הביניים הוא מפקיד ערבות בנקאית. האם במקרה זה תשולם אגרה לפי השווי הכספי של התביעה או לפי סעד הצהרתי?
 
בית המשפט קבע כי האגרה תחושב שלא על פי השווי הכספי של הגירעונות אלא כסעד הצהרתי. משמעות הדברים הינו חסכון כספי ניכר בתביעות על בטלות גירעונות גבוהים.
 
כבר הערנו בעבר כי מבחינה פרקטית, השאלה הנשאלת היא מה עדיף ליבואן – האם להפקיד ערבות בנקאית או לשלם את המס ולתבוע את השבתו? פרט לשיקולי האגרה ראוי לשקול גם את השיקולים הבאים: א. ערבות בנקאית משולמת כמקשה אחת, ואילו את תשלום המס ניתן לפרוס בהסדר תשלומים. ב. ערבות בנקאית אינה עוצרת את מרוץ ההצמדה והריבית ואילו הסדר תשלומים עוצר מרוץ זה. ג ביצוע הסדר תשלומים עשוי, פרקטית, להקל על ביטול קנס פיגורים.
 
פסק דינו הנ"ל של בית המשפט המחוזי בחיפה התבסס על מספר נימוקים משפטיים, שלא נביאם כאן, מתוך רצון שלא להאריך. עניין אחד שנרצה בכל זאת להדגיש הוא התייחסותו של בית המשפט לפרשנותו הראויה של סעיף 154 לפקודת המכס (שכן רשות המכס טענה כי יש לשלם אגרה על מלוא סכום הגירעונות, שכן מלכתחילה היה צריך להגיש תביעה השבה לפי סעיף 154 לפקודת המכס).
 
בית המשפט קבע כי סעיף 154 לפקודת המכס הוא חריג בנוף החקיקה הפסיקלית,  ויש לפרשו ברוח חוקי היסוד. בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי התניית הגישה לערכאות בתשלום המס השנוי במחלוקת, או התנייתה בהפקדת ערובה מהווה פגיעה בזכות הגישה לערכאות, וכידוע, הנטייה הפרשנית היא לפרש הוראות חוק באופן שלא תיווצר הכבדה על זכות זו.
 
בעינינו, קיימת חשיבות רבה לקביעתו של בית המשפט בנוגע לסעיף 154 הנ"ל לא רק במסגרת הספציפית של הדיון הזה (גובה האגרה) אלא גם בצמצום תחולתו של סעיף 154 ככל האפשר, הן לעניין רישום המלים "אגב מחאה", והן לגבי היחס בינו לבין סעיף 6 לחוק מסים עקיפים בנוגע למועד הגשת תביעת השבה ועוד. מעניין יהיה לראות האם קביעותיו אלו של בית המשפט יבואו לידי ביטוי בפסקי דין עתידיים. עניין שכזה נדון בימים אלו בפני בית המשפט העליון בתיק הנמצא בטיפול גיל נדל משרד עורכי דין, הח"מ.
 
בש"א 319/07 (ת.א. 1162/06) מעדני ים (סי פוד) אטלנטיק בע"מ נ' מדינת ישראל רשות המסים, החלטה מיום 22.10.07, למבקשת פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), למשיבה עו"ד שדות ושות.
 
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
 
עו"ד גיל נדל עוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: 
 www.nadel-law.co.il