בית משפט השלום: נדחתה בקשת יבואן לשחרור תפוס שיוצר בלבנון

לאחרונה דן בית משפט השלום בנצרת בתביעה להשבת תפוס. קבלת התביעה משמעה ביטול החלטת החילוט ושחרור מיידי של הטובין שנתפסו. נביא כאן את נסיבות המקרה אשר הביאו את בית המשפט להחליט כי תפיסת הטובין נעשתה על ידי רשות המכס כדין וכי יש להורות על חילוט סופי והשמדה של הטובין.

עובדות המקרה: בחודש ספטמבר 2020 הזמין היבואן 12 בקבוקי אלכוהול מסוג ערק, דרך אתר האינטרנט של חברה שמקום מושבה בגרמניה. בקבוקי האלכוהול יובאו לישראל ונבדקו על ידי רשות המכס. מבדיקת הבקבוקים עלה, כי מדובר על ערק שיוצר בלבנון, שהינה מדינת אויב, אשר יבואם מחייב רישיון יבוא מיוחד ממשרד הכלכלה והתעשייה. לאחר בדיקת בקבוקי האלכוהול החליטה רשות המכס לתפוס אותם, והיא הודיעה על כך ליבואן באמצעות דואר אלקטרוני, עמו הייתה בקשה בעניין זה.

בחלוף חודשיים מיום שבו הודיעה רשות המסים על תפיסת הבקבוקים, הגיש היבואן השגה לרשות המסים. ההשגה נדחתה וזו בטענה כי בהתאם לסעיף 192 לפקודת המכס, סד הזמנים להגשת השגה בדבר תפוס הינו חודשיים, ולאחר מכן ייראו הטובין כמוחרמים ללא צורך בהליכים נוספים. בעקבות דחיית ההשגה, הגיש היבואן לבית המשפט תביעה להחזרת תפוס.

טענות הצדדים: לטענת היבואן, ההחלטה שניתנה בעניינו הייתה שרירותית, וכי מדובר על החלטה מינהלית לקויה. לטענת היבואן, בעת נטילת סחורה יש לערוך איזון בין הזכות החוקתית לקניין לבין צרכי רשות המסים והחזקת התפוס וכי זכותו של היבואן גוברת. עוד הוסיף היבואן כי רשות המכס התנהלה באופן לקוי כאשר לא הודיעה ליבואן כל תפיסת הטובין אלא נאלצה לעשות זאת רק לאחר שהוא פנה אליה לבירור סטטוס המשלוח.

בכל הנוגע לבקבוקי האלכוהול, היבואן טען כי מדובר על אלכוהול שהוזמן ממדינה אירופית וכי אין הוא שונה מאלכוהול אחר שהוזמן על ידו בעבר מהאינטרנט. כמו כן, טען, כי גם בתוך ישראל ניתן למצוא מוצרים תוצרת מדינות אויב אשר מיובאים על ידי חנויות לממכר אלכוהול או על ידי תיירים שמגיעים מירדן.

מנגד, רשות המכס טענה ביחס לבקבוקי האלכוהול כי בניגוד למה שהוצהר, המשלוח הכיל בקבוקי אלכוהול מסוג ערק מתוצרת לבנון וכי הצהרת היבואן נועדה להטעות את רשות המכס. טובין תוצרת לבנון הינם אסורים ליבוא לישראל ללא רישיון יבוא מתאים, ועל כן הם נתפסו כדין.

בכל הנוגע לטענת ההתיישנות, רשות המכס טענה כי הודעת החילוט נמסרה ליבואן באמצעי תקשורת עמו נוצר קשר קודם ומשחלף המועד להגשת ההשגה נדחתה השגתו כדין.

דיון והכרעה: בכל הנוגע למועד הגשת ההשגה להשבת התפוס, בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה הזה יש לספור חודשיים מהמועד בו נמסרה ההודעה ליבואן בדואר אלקטרוני, שכן כתובת דואר אלקטרוני זה שימשה את היבואן לצורך יצירת קשר עם רשות המכס. על כן, לא ניתן לקבל את טענת היבואן כי לא קיבל את ההודעה במועד הנטען על ידי רשות המכס.

משכך, בית המשפט קבע כי בחלוף חודשיים מיום קבלת ההודעה, איחר היבואן בהגשת תביעתו לרשות המכס. בנוסף, גם אילו טענת היבואן, ביחס למועד קבלת ההודעה הייתה מתקבלת, הרי שיש לדחות את התביעה מהנימוקים הנוספים שיפורטו להלן.

ביחס להחלטה לגופה בדבר תפיסת בקבוקי האלכוהול, בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שבקבוקי האלכוהול הינם ערק שיוצר בלבנון, מכאן שלא חלים במקרה זה הוראות הדין המקלות בדבר יבוא אישי. בעת היבוא, על היבואן היה להחזיק ברישיון יבוא מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, ומשלא החזיק בהם, הבקבוקים חולטו כדין.

כל הנוגע לטענת היבואן להימצאות אלכוהול תוצרת מדינות אויב אחרות בישראל, קבע בית המשפט כי טענות אלו אינן רלוונטיות למקרה וזאת מאחר שיש להניח שסחורה הנמכרת בישראל על ידי חנות ממכר למשקאות יובאה בצירוף אישורי משרד הכלכלה, כנדרש.

משכך, מאחר שהבקבוקים נתפסו וחולטו כדין, נדחתה תביעת היבואן והוטלו עליו תשלום הוצאות לרשות המכס בסך 2,000 שקל. 

ה״ת 60781-03-21 הישאם מטר נ׳ אגף המכס והמע״מ (פורסם בנבו, 20.10.2022)

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא״ל  [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.