בית המשפט: מלכודת לצורך קיזוז חוב לא נחשבה כנגועה בחוסר תום לב

לאחרונה ניתן פסק דין מעניין הדן בזכות הקיזוז בעסקאות מתמשכות. יצואן קיזז כספים שקיבל לטובת עיסקה קודמת שביצע עם הספקית, וסירב למסור הטובין בעיסקה החדשה
 
מאת עו"ד גיל נדל , מורן שמילוביץ
 
כידוע, זכות הקיזוז בחוק החוזים (סעיף 53 לחוק) מאפשרת לקזז חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה. הזכות לקזז מאפשרת לקזז גם חיובים שלא מאותה "משפחה" כגון קיזוז זכות נזיקית מול זכות חוזית. זכות זו ניתן להפעיל כאשר החיובים הם מתוך עסקה אחת, ואם החיובים אינם מעסקה אחת, עליהם להיות חיובים קצובים.
 
ומהם חיובים קצובים? חיובים קצובים הנם כאלה שנקבעו בפירוש בחוזה או בהסכם או כאלו שאינם מצריכים הערכה או שומה, ודי בחישוב אריתמטי פשוט. למשל, נזקים המצריכים הערכה של שמאי (או פסיקת בימ"ש), אינם  נחשבים לחיוב קצוב.
 
לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בתל אביב הדן בזכות הקיזוז בעסקאות מתמשכות.
 
באותו מקרה, דובר בספקית מתכות אשר בינה לבין יצואן נקשרו קשרי מסחר, ובמסגרתם רכשה חברת המתכות מהיצואן טובין לצורך מכירה ללקוחות בסין.
 
לטענת הספקית, היצואן הפר את התחייבויותיו כלפיה, בכך שלא העביר לידיה את שטרי המטען המקוריים על מנת שתוכל להעבירם לידי הלקוחות בסין, לצורך שחרור הסחורות בנמל היעד. עוד טענה הספקית כי היצואן הורה לחברות השילוח לבצע שינויים בשטרי המטען, באופן שהסחורה לא הגיעה לידי לקוחות הספקית. למעשה, הספקית שילמה את מלוא התשלומים עליהם התחייבה לחשבונות של היצואן, אולם את הטובין לא קיבלו לקוחותיה ואלו שווקו על ידי היצואן ללקוחות אחרים. בשל כך, הגישה הספקית תביעה כנגד היצואן.
 
מנגד, טען היצואן כי העברת שטרי המטען המקוריים היו אמורים לעבור לידי הספקית רק לאחר ביצוע התשלום המלא, ולמרות התחייבות הספקית, לא הועבר תשלום עבור הטובין. לכן, לטענת היצואן, נאלץ הוא לפרוק את המכולות ולאחסנן בסין עד למכירה ללקוח אחר במחיר מופחת.
 
ברבות הימים, פנתה הספקית ליצואן וביקשה לרכוש טובין נוספים, על יסוד התחייבותה שתפרע את החוב ותשלם את יתרת התשלומים שטרם שולמו על ידה ליצואן, בגין העסקאות הקודמות. בשל כך הסכים היצואן לבצע את העסקאות החדשות. לכשהועברו הכספים לידי היצואן - זקף היצואן את הכספים לטובת העיסקה הקודמת, בדרך של קיזוז, וסירב למסור לספקית את הטובין, עד לקבלת תשלום חדש עבור העסקה החדשה
 
בין יתר הסוגיות שנידונו בפסק הדין, בחן בית המשפט את השאלה האם זכות הקיזוז הופעלה על ידי היצואן כדין.
 
בית המשפט קבע כי אילו העסקה העיקרית היתה עומדת לבדה היה מקום לקבל את התביעה, שכן נקבע כי הספקית עמדה במלוא התחייבותה כלפי היצואן, ואולם בית המשפט מצא, על פי העדויות שבפניו, שהיה חוב פתוח של הספקית כלפי היצואן פרי עסקאות קודמות.
 
בית המשפט קבע כי מדובר בסדרת עסקאות שאינן מנותקות אחת מהשנייה, וברור כי העסקה החדשה נשענת על אדניה של העסקה הקודמת. היצואן ניצל את העסקה החדשה שנכרתה בין הצדדים, כדי לאזן את החשבון הפתוח בינו לבין הספקית, ובית המשפט קבע כי היה זכאי לעשות כן, נוכח מסכת היחסים הקודמת.
 
בית המשפט גם קבע כי בניגוד לטענות הספקית כי לא ידעה על כוונת היצואן להפעיל את זכות הקיזוז כנגד העסקה החדשה, הרי שהיה עליה לדעת שנותר לה חוב כספי פתוח, בנסיבות אלו, הפעלת זכות הקיזוז על ידי היצואן אינה נגועה בחוסר תום לב והיא עולה בקנה אחד עם זכותו המשפטית.
 
עם זאת,מבית המשפט קבע כי נזקים נלווים כגון נזקי מוניטין שהספקית ציינה בכתב התביעה העיקרי, אינם מהווים סכום קצוב ואינם נכללים בגדר זכות הקיזוז. אך במקרה זה הספקית לא קיזזה את סכומי המוניטין אלא הוצאות בלבד.
 
ת.א. 11212/08 מ.פ.פ. סוכנויות פלדה ציוד וחורים בע"מ נ' פסגה לוגיסטיקה בע"מ.ניתן ביום 31.1.10
 
הערת פרשנות: מדובר בפסק דין מעניין ולא פשוט, שייתכן וערכאת הערעור תתערב במסקנותיו, באם יוגש ערעור. האם צד יכול לטמון מלכודת למשנהו ולשדר "עסקים כרגיל" רק כדי לגבות חוב קודם? האם התנהלות שכזו תיחשב כפעולה בתום לב? האם ידיעתו של הצד השני על קיום חוב ועל ניסיונו של הראשון לגבותו -  תשלול את טענתו לחוסר תום לב של הצד השני? שאלה לא פשוטה.
 
נציין, כי ניתוחו של בית המשפט בעניין הסכומים הקצובים – שגוי: אם מדובר בעסקה אחת, כי אז גם דמי המוניטין ניתנים לקיזוז. ואם מדובר בכמה עסקאות – כי אז גם דמי הנזק אינם ניתנים לקיזוז.
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il