בית המשפט הכריע בעניין סיווגן של ערכות משקפי קריאה

עובדות המקרה: שלושה יבואנים העוסקים במכירת משקפיים בחנויות המנוהלות על ידם, ייבאו לישראל משקפי קריאה כשהם מיובאים בחלקים להרכבה וכוללים מסגרת, עדשות דמה ועדשות אופטיות התואמות למסגרת שיובאה (להלן: ״הטובין״).

טענות הצדדים: לטענת היבואנים, יש להתייחס אל הטובין כאל משקפיים מפורקים או שלמים, הפטורים ממכס. כמו כן, הטובין סווגו לאחר מתן חוות דעת מקדימה שניתנה בנושא (פרה רולינג), טרם יבואם, לבקשת אחד מהם.

לטענת המכס, יש להתייחס אל הטובין כאל חלקי חילוף למשקפיים, כלומר, כמסגרות וכעדשות אשר נמכרות בנפרד, כך שאין מדובר במשקפיים, ויש מקום לחייב את הטובין בתשלום מכס. לעניין חוות הדעת המקדימה, טען המכס כי חוות הדעת הוגבלה לשנה אחת מהמועד שבו ניתנה, מועד אשר חלף זה מכבר, ובכל מקרה, היא ניתנה עבור יבואן אחד בלבד מבין השלושה וחלה עליו בלבד. 

החלטת בית המשפט: בית המשפט קבע כי המכס אינו כבול לחוות הדעת המקדימה שנתן, שכן המכס הבהיר בחוות הדעת כי אין למידע האמור בה כל תוקף כלפי פונה אחר מלבד היבואן הפונה, כאשר במקרה שלנו, כאמור, מדובר בשני יבואנים נוספים אשר חוות הדעת אינה נוגעת אליהם. כמו כן, תוקף חוות הדעת הינו לשנה בלבד, ואילו בענייננו, הטובין יובאו מספר שנים לאחר מתן חוות הדעת.

יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדת הסיווג של היבואנים, בקובעו כי הטובין נושאים את המאפיין המהותי של הפריט המוגמר - משקפיים, שכן המוצר הינו מסגרת ועדשות, אשר הרכבתו מותירה בידי המרכיב מוצר שהוא ״משקפיים״. כמו כן, הטובין המורכבים ״משתלבים״ בעסקי היבואנים - משקפיים הנמכרים בחנויות משקפיים, ולכן, חזקה היא כי מטרת היבוא היא כמהות המוצר המוגמר. 

כמו כן, בית המשפט קיבל את בקשת היבואנים להשבת הסכומים אשר שולמו על ידם ביתר, בקובעו כי היבואנים הוכיחו כי לא היה שינוי במחירי המחירון של הטובין בין התקופה בה המוצרים לא חויבו במכס לבין תקופה מאוחרת בה המוצרים חויבו במכס, וכי רשות המכס כלל לא ניסתה להפריך את הטענה באמצעות חוות דעת נגדית.   

סוף דבר: בית המשפט קבע כי סיווג הטובין הוא כעמדת היבואנים והורה על השבת מסי היבוא ששילמו היבואנים, תוך חיוב המכס בהוצאות ההליך המשפטי.

בשולי הדברים יצוין כי ביום 9.2.2016, פורסמה הנחיית סיווג העוסקת בסיווג של מסגרות ועדשות הארוזות באריזה משותפת לפיה: 90.01 טובין המוצגים באריזה משותפת שאינה מיועדת למכירה קמעונאית המכילה: מסגרות למשקפי ראייה ובהן מותקנות עדשות דמה מפלסטיק, לא אופטיות, עדשות אופטיות מפלסטיק החתוכות למידה ומתאימות למסגרת, שקית פלסטיק שקופה לאריזת העדשות, שקית פלסטיק שקופה לאריזה המשותפת - יסווגו כדלקמן: העדשות האופטיות יסווגוו בפרט 90.01.5000, המסגרות עם עדשות הדמה יסווגו בפרט 90.03, בפרטי המשנה על פי העניין״. (להלן: ״הנחיית הסיווג״).

בהנחיה זו נקבע כי טובין המוצגים באריזה משותפת שאינה מיועדת למכירה קמעונאית, לא יסווגו כמשקפיים, אלא כל פריט יסווג בהתאם לפרט המכס המתאים לו. כמו כן, בחודש נובמבר 2016, פרסמה רשות המסים עמדה חייבת בדיווח אשר לשונה זהה להנחיית הסיווג (להלן: ״עמדת רשות המיסים״).

הן הנחיית הסיווג והן עמדת רשות המסים מתייחסות לטובין הארוזים באריזה משותפת אשר אינם מיועדים למכירה קמעונאית, אלא שבענייננו פסק הדין אינו מבהיר אם הטובין הנדונים בו מיועדים למכירה קמעונאית או לא, והוא גם אינו מתייחס ישירות להנחיית הסיווג או לעמדת רשות המסים, ולפיכך לא ברור האם פסק הדין מבטל את האמור בהנחיית הסיווג.

ת״א (שלום-ת״א) 42630-12-15 אופטיקה הלפרין בע״מ נ׳ מדינת ישראל רשות המסים אגף המכס והמע״מ, בפני כבוד השופט אביים ברקאי, פסק דין מיום 5.4.2018.