בית המשפט: הביטוי "Design Center" אינו זכאי להגנת סימן מסחר

לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי במחוז מרכז את תביעת המרכז לעיצוב הבית "Dan Design Center" מבני ברק, שהוגשה כנגד המרכז המתחרה מראשון לציון, ששמו "One Design Center", בטענה שלמרות שלא נרשם סימן מסחר, הרי שאחרי שנים רבות תחת השם "Dan Design Center" הלקוחות מזהים את השם ולכן הוא זכאי להגנה כ"סימן מסחר מוכר היטב".

בכתב התביעה טענו בעלי "Dan Design Center" שהם רכשו במשך השנים הרבות בהן הם פועלים מוניטין רב תחת השם "Design Center", והשקיעו לא פחות מ-55 מיליון שקל בתקציב פירסום, מיתוג ושיווק.

לטענתם, כאשר בחר המרכז המתחרה לעשות שימוש בצמד המילים "Design Center" כחלק משמו, הדבר גרם להטעיית הציבור ולמעשה מדובר ברכיבה על המוניטין שנבנה בעמל רב על ידי התובעים.

התובעים אומנם לא רשמו בפנקס סימני המסחר את המילים "Design Center", אך טענו כי בשל השימוש הנרחב שעשו בסימן, הוא הפך ל"סימן מסחר מוכר היטב", שזכאי, בנסיבות מסוימות, להגנה גם בהיעדר רישום בפנקס.

מנגד טענו הנתבעים מראשון לציון שאין להפקיע מהציבור את השימוש במילים Design Center, שהן מילים שגורות ונפוצות בשפה ושאינן מייחדות עסק כזה או אחר.

השופט אילן ש' שילה חזר על הכלל הידוע בדיני סימני המסחר, לפיו ראשית יש לקבוע את מהות הסימן המבקש הגנה על פי השתייכות לאחת מארבע קבוצות: שמות גנריים, שמות תיאוריים (מתארים), שמות מרמזים ושמות דמיוניים. בעוד ושמות דמיוניים יזכו להגנה הגבוהה ביותר, הרי ששמות גנרים ותיאוריים יזכו להגנה נמוכה, ורק בתנאים חריגים, בהם, על אף האופי הגנרי/התיאורי, זכה הסימן לאופי מבחין עד כדי כך שהציבור מזהה את הסימן עם אותו העסק.

בית המשפט קבע כי הביטוי "Design Center" (מרכז עיצוב) מצוי בקו התפר שבין שם גנרי לשם תיאורי, כך שבכל מקרה, שם כזה זכאי להגנה רק במקרים חריגים.

במקרה זה ניסו התובעים להוכיח לבית המשפט את המוניטין הרב שצברו במשך השנים בשם "Design Center" באמצעות הצגת סקר שנערך על ידי ד"ר מינה צמח.

אולם, בית המשפט קבע כי הסקר אינו מוכיח את המוניטין, משום שרק כשליש מהציבור זיהו את התובעים עם צירוף המילים "Design Center", ובסקר נפלו פגמים נוספים. למשל, הסקר נערך במקביל לקמפיין אינטנסיבי באמצעי התקשורת, אותו ערכה התובעת לטובת ביסוס נוסף של המוניטין שלה.

בנוסף, נקבע שהנתבעים הצליחו להוכיח שהתובעים עושים שימוש בשם Dan Design Center, בעוד הם עצמם עושים שימוש בשם One Design Center, דבר המגביר את השוני בין הסימנים. בנוסף, הוכח כי התובעים אינם אחידים בשימוש בסימן המסחר, כך שהם עושים שימוש בסימן בצבעים שונים, בגדלים שונים, דבר המחליש את הטענה שהציבור מזהה את הסימן דווקא עם התובעים.

בנוסף נקבע שקיים שוני בפעילות שני המרכזים. בעוד המרכז של התובעות בבני ברק מוכר בעיקר מוצרים שנועדו לעיצוב הבית, המרכז של הנתבעים בראשון לציון מספק גם שירותי מעצבים ואדריכלים לעיצוב הבית ובכך מייחד את עצמו.

כמו כן נקבע שהמרחק הגיאוגרפי בין המרכזים הוא גדול, חרף העובדה ששניהם שוכנים באזור המרכז, דבר המקטין את האפשרות שצרכנים יבלבלו ביניהם.

לבסוף נקבע שצירוף המילים "Design Center" אינו זכאי להגנה כסימן מסחר, וכי התובעים לא הוכיחו כי ברשותם סימן מסחר מוכר היטב. לכן התביעה נדחתה והתובעים חויבו לשלם שכר טרחת עורכי דין בסך של 50 אלף שקל.

______________ * האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.   * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il