בית המשפט דחה בקשת סוכן אנייה להשבת כספים מנמל אשדוד

פתח דבר: עניינה של סקירה זו בהחלטת בית משפט השלום באשדוד, בבקשתה של דינמיק שירותי ספנות (להלן: ״סוכן האנייה״) להשבת כספים שנגבו מצד חברת נמל אשדוד בע״מ (להלן: ״הנמל״). בזמנים הנכונים לתביעה, שימשה החברה כסוכנת אניית הנוסעים ״ונוס״ ובמסגרת תפקידה העבירה סכומים שונים לטובת הנמל בגין אגרות נמל והוצאות האנייה. כדרך קבע, מעריך הנמל את הסכומים שבנדון ב-10% יותר ומשיב את הפער העודף בעת הגעת החיובים הסופיים.

טענות הצדדים: לטענת סוכן האנייה, נדרש הנמל להשיב סכום עודף של 225,321 שקל שהוא הפער בין הסכום שהעביר סוכן האנייה לנמל בגובה של 745,000 שקל והסכום בו חויבה האנייה בפועל בגובה 519,679 שקל. בתאריך 12.8.12, בעת שמונה לאנייה כונס נכסים מטעמה, הועברה פנייה להשבת הסכום אשר נענתה בשלילה.

הנמל מצדו טען, כי הוא אינו מחויב להשיב דבר לחברה בשל חוב האנייה בגובה של 367,723 שקל שנוצר בעקבות ביטול הסכם זיכויים והנחות שנחתם בין בעל האנייה והנמל. הסכם זה, טען הנמל, מחייב גם את סוכן האנייה בשל יחסי השליחות בין האנייה וסוכן האנייה. מתוך כך טען סוכן האנייה, כי ההסכם בין בעל האנייה והנמל נחתם תוך חריגה מהרשאה, ללא נוכחותו או בהסכמתו וממילא מעולם לא הסכים כי כספים שהועברו לטובת הוצאות האנייה ישמשו כערבות בהסכמים עם הנמל.

באותו עניין הוסיף סוכן האנייה, כי טרם מינוי כונס הנכסים לא היו לו חובות כלפי הנמל וכי הנמל הטעה אותו לחשוב כי סכומים עודפים שהועברו לרשות הנמל יוחזרו אליו. 

הדיון המשפטי: לאור עדותו של רב חובל האנייה ומסמכים שונים שהוצגו במסגרת ההליך קבע בית המשפט, כי לא עלה בידי סוכן האנייה להוכיח את תוספת התשלום בפועל בגובה 10%. נוסף על כך קבע בית המשפט, כי סוכן האנייה לא הוכיח אילו חלקים מהסכום שהועבר לנמל שייכים לו ואילו חלקים מתוך הסכום שייכים לאנייה בלבד ויכולים לשמש כערובה לחוב האנייה.

בבחינת יחסי סוכן האנייה והאנייה קבע בית המשפט כי לאור הסכמות עבר בין סוכן האנייה  והאנייה מתקיימים יחסי שליחות בין הצדדים. יחד עם זאת ובהתאם לחוק, קבע בית המשפט כי באשר לחוב האנייה כלפי הנמל יש להגביל יחסים אלו. בית המשפט הפריד בין חלקי החוב וקבע, כי מקום בו נוצר חוב בשל הסכמות בין הנמל ובעלי האנייה ללא ידיעת סוכן האנייה ומבלי שלסוכן האנייה ישנה דרך לדעת עליו אין לחייב את סוכן האנייה. ובאשר לחוב שנוצר עקב ביטול הנחות מסחריות ביחס לתשלום אגרות נמל יש לחייב את סוכן האנייה, לאור ידיעתו כי כספים שהועברו מטעמו לטובת אגרות נמל יכולים לשמש גם לצרכים שונים.

בנוסף לכך קבע בית המשפט, כי ההסכם בין בעלי האנייה והנמל נחתם כדין ולא מהווה חריגה מהרשאה.  

החלטת בית המשפט: בית המשפט דחה את בקשת סוכן האנייה וחייבו בשכר טרחת עורך דין והוצאות.

ת״א 1090-11-15 דינמיק שרותי ספנות (דשס) בע״מ נ׳ חברת נמל אשדוד בע״מ, ניתן ביום 16 בדצמבר 2018 ע״י כבוד השופטת טלמור פרס.