בימ"ש הדן בערעור מס יכריע גם בשאלות שבין הנישום לצד שלישי

לאחרונה, דן בית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשת חברת דובק לעכב הליכים של ערעור מס, לאור תביעה אחרת שמתבררת בבית משפט השלום.

חברת דובק טענה כי, תביעתה נגד אדם שרכש ממנה סחורה מתבררת בבית משפט השלום, וכי תוצאות תביעה זו הן בעלות השלכה רבה על ערעור המס שהגישה נגד רשות המסים.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

חברת דובק מכרה תערובת טבק לאדם, אשר ייצג עצמו כנציג של חברה זרה, המעונינת לרכוש טבק בייצוא מישראל.

על בסיס מצג זה, דיווחה דובק לרשות המסים על ביצועה של עסקת יצוא, אשר חייבת במע"מ בשיעור אפס ופטורה ממס קניה. בעקבות חקירה שבוצעה על ידי רשות המסים, נתברר כי רוכש הטבק מדובק כלל לא ייצא את הטבק, אלא מכר אותו בגבולות ישראל (מבלי שחברת דובק ידעה על כך).

בעקבות זאת, דרשה רשות המסים מדובק תשלומי מס קניה ומע"מ בעד הטבק, ודחתה את ערעורה. חברת דובק הגישה עתירה לבית המשפט בעניין חוב המס, ובלי קשר הגישה תביעה לבית משפט השלום כנגד רוכש הטבק, ובה ביקשה כי בית המשפט יורה על ביטול החוזה ביניהם, בשל הטעייה, וזאת לאחר שהרוכש סירב להחזיר לדובק את הטבק ולבטל את העסקה.

לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום, טענה חברת דובק בערעור המס במחוזי כי יש לעכב את הדיון עד להכרעה בתביעה השניה, מכיוון שההחלטה שם תשפיע על הדיון בבית המשפט המחוזי, מאחר ואם יוחלט שהעסקה בטלה בשל הטעייה, מובן שלא מדובר בעסקה שחייבת במס.

רשות המסים טענה שיש לעכב את ההליכים בבית משפט השלום דווקא, משום שההליכים במחוזי נמצאים בשלבי דיון מתקדמים יותר.

בנוסף, טענה רשות המסים כי בערעור המס במחוזי מוסמך בית המשפט להכריע גם, באופן אגבי, בשאלות השנויות במחלוקת בתביעת דובק נגד רוכש הטבק בבית משפט השלום, בעוד בית משפט השלום אינו מוסמך להכריע באופן אגבי בערעור המס של החברה.

החלטת בית המשפט

בית המשפט קבע כי מן הראוי שהתביעה תידון בפניו, ולא בפני בית משפט השלום. בית המשפט ציין שהדיון בפניו נמצא בשלבים מתקדמים, בעוד הדיון בבית משפט השלום רק החל ולכן אין היגיון לעכב את ההליכים המתקדמים.

כמו כן, קבע בית המשפט כי בית המשפט לערעורי מס הוא המקום הראוי להכריע גם בשאלת תוקפה של העסקה בין הצדדים, שהיא נשוא שומת המס. לאור כל זאת, דחה בית המשפט את בקשת דובק לעכב את ההליכים.

הערות ומסקנות

מקרה דומה עשוי להיווצר גם במחלוקת הנוגעת לייבוא טובין. למשל, במקרה בו יבואן ייבא ארצה מוצרים, שילם בעבורם את מסי היבוא והתגלה לו לאחר מכן כי מדובר במוצרים פגומים- עשוי היבואן לנסות ולבטל את העסקה ולתבוע את המוכר.

במצב כזה, ייתכן והיבואן אף יפנה לרשות המכס בתביעה להשבת מסי הייבוא, תוך העלאת טענה כי העסקה בוטלה וכי הטובין אינם תואמים את מה שהוזמן. במקרה כזה, אם שני ההליכים ינוהלו בסופו של דבר בבתי משפט שונים, יצטרך אחד מהם לעכב את ההליכים אצלו עד להכרעת בית המשפט האחר.

(עמ (מחוזי ת"א) 1120-08 דובק בע"מ נ' מנהל מס קניה ת"א, החלטה מיום 29.5.11, השופטת דניה קרת-מאיר. ב"כ הצדדים: לחברת דובק- ב"כ עוה"ד דרוקר, עוה"ד קוסטליץ, עוה"ד פירר; לרשות המסים- ב"כ עוה"ד בורשטין-מוזס, עוה"ד רוזנמן).

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il