ביהמ"ש: הליך של היטל בטחה אינו משחק בקלפים גלויים

לאחרונה, ניתנה החלטה בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שנגעה לחיסיון נתונים בהליך של הטלת היטל בטחה על ידי שר התמ"ת.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

חברות העוסקות בייצור ברזל מצולע לבנייה הגישו לשר התמ"ת בקשה להטיל היטל בטחה (מעין מס) על יצוא גרוטאות ברזל מישראל לחו"ל, וטענו כי קיים בישראל מחסור בגרוטאות אלה, הנחוצות להן לצורך ייצור ברזל.

משרד התמ"ת פתח בחקירה, והעביר את הבקשה ליצואניות הברזל, אשר צפויות להיפגע מן ההחלטה לחייב בהיטל, אם כך יוחלט.

עוד בטרם ניתנה החלטת שר התמ"ת בעניין, טענו היצואניות כי הבקשה שהוגשה על ידי החברות היצרניות כוללת נתונים חסויים רבים שאין כל הצדקה שיוותרו חסויים, ודרשו את הסרת החיסיון. בין היתר, טענו היצואניות כי הליכי הטלת היטל בטחה דומים להליכים משפטיים והכלל הוא כי יש להעביר לצד שעשוי להיפגע מן ההחלטה את כל המידע הרלוונטי לצורך קבלת ההחלטה.

מנכ"ל משרד התמ"ת דחה את בקשת היצואניות ואלה פנו לבית המשפט בבקשה כי זה יורה על הסרת החיסיון, או לכל הפחות, כי אלה יועברו למומחה חיצוני לצורך בדיקתם.

החלטת בית המשפט

בית המשפט קבע כי, החיסיון הוטל על נתונים המהווים את קניינן של החברות היצרניות, ואין בהטלתו כדי לפגוע ביכולתן של היצואניות להתגונן כראוי.

בית המשפט הוסיף וקבע כי, יש באפשרותן של החברות היצואניות להתגונן בצורה סבירה מול הבקשה בהסתמך על הנתונים המצויים ברשותן, מבלי להסתמך על הנתונים החסויים שהביאו היצרניות.

בית המשפט השווה הליך זה להליך של היטל היצף ואמצעי הגנה, וציין כי גם בהליכים כאלה אין שני הצדדים משחקים בקלפים גלויים, אלא שכל צד מוסר נתונים חסויים למשרד התמ"ת ורק משרד התמ"ת חשוף לכל הנתונים, בטרם קבלת ההחלטה.

בית המשפט הגדיר את הליכי הטלת היטל הבטחה כהליכים מנהליים ודחה את טענת היצואניות כי מדובר בהליכים הדומים להליכים משפטיים.

בית המשפט ציין גם כי, קיים אינטרס ציבורי לאפשר לחברות מסחריות לשמור על הסודות המסחריים שלהן, ואם במקרה זה יוסר החיסיון, יאבד אפקט התחרותיות והחברות היצרניות יישאו בנזק גדול לעסקיהן.

בית המשפט ציין כי, זכותן של היצואניות להתגונן לא נפגעת מאי-חשיפת המידע שכן הן תוכלנה להתנגד להיטל הבטחה (אם יוטל) מול שר התמ"ת ומול ועדת הכספים אשר תצטרך לאשרו.

כמו כן, דחה בית המשפט את בקשת היצואניות להעביר את הנתונים החסויים למומחה חיצוני וקבע כי בכך יש סכנה כי הנתונים ייחשפו, והוסיף וציין כי הממונה על היטלי הסחר במשרד התמ"ת, אשר חוקר את הבקשה כעת, הוא הסמכות המקצועית ואין להטיל דופי במקצועיותו, ודאי שלא בשלבי החקירה.

בעניין הנזק שייגרם למי מן הצדדים, קבע בית המשפט כי עדיין לא ידוע מה יוחלט על ידי שר התמ"ת, ולכן עיכוב החקירה כעת יפגע באפקטיביות שלה, וזהו שיקול נוסף המצדיק את דחיית הבקשה לחשיפת המידע.

לאור שיקולים אלה ואחרים, דחה בית המשפט את בקשת היצואניות לחשיפת המידע וחייב אותן בתשלום הוצאות של 20 אלף שקלים לטובת היצרניות ולטובת משרד התמ"ת.

(עת"מ (ירושלים) 4216-02-11 עמותת מחזור איכות ואח' נ' משרד התמ"ת ואח', השופט סולברג, החלטה מיום 28.2.11. ב"כ הצדדים: ליצואניות הברזל- עו"ד י. לוי , עופר קורלנדר וענת אבן-חן ממשרד לוי מי-דן. למשרד התמ"ת- עו"ד חאג'-יחיא מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי. ליצרניות הברזל- עו"ד עומר וגנר ורותם וירניק ממשרד גיל נדל).

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il