ביהמ"ש: הכרעה בהתחשבנות בין יבואן ומשלח בינלאומי

בין חברת השילוח מנטפילד לחברת אלקטרה נוצרה מחלוקת בנוגע לתשלומי ריבית, תעריף העסקאות והתקנת מערכת מיחשוב חדשה. ביהמ"ש פסק לטובת מנטפילד בשתי הטענות הראשונות ודחה השלישית
 
מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
 
בית משפט השלום בתל אביב הכריע לאחרונה בעניין התחשבנות כספית שבין יבואן למשלח בינלאומי, במספר נושאים. במקרה זה, חברת אלקטרה, העוסקת בייצור מזגני אוויר, שיווקם והתקנתם, ייבאה מחו"ל רכיבים שונים ולצורך כך נעזרה בחברת מנטפילד, שסיפקה לה שירותי שילוח בינלאומי.
 
בנוסף, במהלך יבוא הרכיבים נדרשה חברת אלקטרה לשלם לצדדים שלישיים בעבור הוצאות שונות כמו עמילות מכס. הנוהג בין הצדדים היה כי חברת אלקטרה משלמת למנטפילד יתרה עודפת, ומתוכה משלמת מנטפילד לצדדים השלישיים, ומעדכנת את כרטסת הנהלת החשבונות בדבר היתרה שנשארה.
 
בין הצדדים התגלעה מחלוקת ביחס לשלושה נושאים. הראשון הוא נושא הריבית, לפיו חברת אלקטרה טענה כי מששילמה למנטפילד סכומים ביתר, והסכומים נותרו בידי מנטפילד זמן רב, על מנטפילד לשלם לה ריבית בעבור החזקת הכספים. לנוכח זאת, שלחה אלקטרה דרישת תשלום ריבית למנטפילד, וזו שילמה חלק ממנה, ובהמשך התעלמה מדרישת הריבית. עם סיום היחסים בין הצדדים לאחר מספר שנים, הגישה אלקטרה תביעה בעניין הריביות שלא שולמו.
 
בנוסף, קיימת מחלוקת בעניין המחירונים- אלקטרה טענה כי הייתה צריכה לשלם למנטפילד לפי מחירונים מוסכמים, אך בפועל מנטפילד גבתה תעריף שונה. מנטפילד טענה כי אלקטרה עשתה דין לעצמה והמשיכה להחיל תעריף מוסכם לגבי עסקה ספציפית שהסתיימה, גם לגבי עסקאות עתידיות, במקום להחיל את התעריף הכללי, דבר שהותיר דווקא חוב של אלקטרה למנטפילד.
 
המחלוקת השלישית הינה בנוגע למערכת מחשוב- מנטפילד טענה כי בעקבות דרישות אלקטרה, היא התקינה מערכת מחשוב חדשה והשקיעה 250 אלף שקלים, וכל זאת מתוך ציפייה להמשך ארוך טווח ביחסיה עם אלקטרה. אך לבסוף אלקטרה בחרה להפסיק עמה את היחסים, ולכן, טענה מנטפילד, כי יש לקזז מסכום התביעה בכל מקרה את הסכום שהושקע במערכת המחשוב.
 
תביעת אלקטרה הועמדה על סך של 2.1 מיליון שקלים, והתביעה שכנגד של מנטפילד, שטענה כי דווקא אלקטרה נותרה חייבת לה כספים, הועמדה על 168 אלף שקלים.
 
החלטת בית המשפט הייתה כדלקמן: בעניין הריבית, קבע בית המשפט כי אין ללמוד מכך שמנטפילד שילמה פעם אחת ריבית פריים בעבור הכספים שהחזיקה, כי היה הסכם בין הצדדים בעניין הריבית. בית המשפט קיבל את טענת מנטפילד כי בחרה לשלם את הריבית משיקולים אסטרטגיים, על מנת להשאיר את אלקטרה לקוח שלה, אך לא היה הסכם בין הצדדים בעניין זה.
 
בעניין המחירונים קבע בית המשפט, כי מן המחירונים שצורפו לתצהירים ומן העדויות עולה כי ההסכם בין הצדדים היה שיחול המחירון הכללי (כברירת מחדל) עד להופעת המחירון הכללי הבא, ואילו בעסקאות ספציפיות בהן סוכם אחרת, יחול התעריף הספציפי.
 
בעניין מערכת המחשב, דחה בית המשפט את טענת מנטפילד כי אלקטרה הציבה בפניה דרישה חד משמעית להתאמת מערכת המחשב לתוכנת "עמיטל", היות והוכח בבית המשפט כי במסמכי המכרז של אלקטרה ניתנה בחירה לעמילי המכס להפעיל איזו תוכנה שירצו ובלבד שהתוכנה תעבוד מול מערכת המחשב של אלקטרה. בנוסף, לא הוכחה טענת מנטפילד כי אלקטרה נתנה לה התחייבות ספציפית לשפותה בעניין התאמת מערכת המחשב. לאור זאת, נדחתה טענת מנטפילד במישור זה.
 
לאור כל זאת, קבע בית המשפט כי על הצדדים להגיש לו תחשיב בהתאם לעקרונות אלו.
 
(ת.א. 25800-05 אלקטרה מוצרי צריכה בע"מ נ' מנטפילד (1983) בע"מ, החלטה מיום 13.10.10.
ב"כ הצדדים – לאלקטרה- עו"ד ישראל גבל. למנטפילד- עו"ד עפר שפירא ורוני הופמן).
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il