בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק, שדחה את טענות המנהל הכללי של משרד הבריאות ומנהלת אגף הרוקחות וקיבל את עתירת היבואן להתיר יבוא סיגריות אלקטרוניות ושיווקן בישראל.
בג"ץ קבע כי החלטת משרד הבריאות לאסור יבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות ניתנה בחוסר סמכות. משרד הבריאות ציין כי התגבשה על ידו הצעת חוק חדשה, שתעגן תחום זה, וביקש לעכב את מתן פסק הדין, אך בית המשפט העליון דחה גם טענה זו.
חברת אי. סיג בע"מ ביקשה לייבא ולשווק בישראל סיגריות אלקטרוניות ומוצרים נלווים לסיגריות אלה. בחודש אפריל 2012 פנה היבואן אל המנהל הכללי של משרד הבריאות ומנהלת אגף הרוקחות, במטרה לוודא כי אין מניעה לייבא את המוצרים ולשווקם.
במענה לפנייה השיבה מנהלת אגף הרוקחות במשרד הבריאות, כי כאשר מדובר במוצר אשר מכיל ניקוטין המיועד לבליעה, למציצה, ללעיסה או לשאיפה - למעט טבק וסיגריות רגילות - מוגדר המוצר כ"תכשיר רפואי", שלא ניתן לשווקו בישראל ללא רישום כדין, בהתאם להוראות פרק ו' לפקודת הרוקחים.
היבואן עתר לבג"צ נגד החלטה זו. בעתירתו טען כי החלטת משרד הבריאות ניתנה בחוסר סמכות, משום שהסמכות לפקח על הרעלים רפואיים מוגבלת לאלה שמשמשים לצרכים רפואיים ואיננה חלה על מוצרים שהם מוצרי צריכה כמו הסיגריות האלקטרוניות.
משרד הבריאות טען שיש בידו את הסמכות לפקח על מוצרים אלה, מכיוון שניקוטין נחשב כרעל רפואי, ובכל מקרה, הם החלו לנקוט בהליך חקיקה להסדרת הנושא וביקשו שהות מבית המשפט.
בית המשפט דן בשאלה האם מצויה בידי משרד הבריאות, מכוח פקודת הרוקחים, הסמכות החוקית להגביל יבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות, כאשר התשובה לשאלה זו תלויה בשאלה האם הגדרת "ניקוטין ומלחיו" הם בגדר "רעל רפואי" לפי הפקודה, או לאו.
בית המשפט, לאחר בחינת הסביבה החקיקתית של ההוראות המסדירות רעלים רפואיים, קבע כי יש לפרש את הוראות הפקודה כמוגבלות לשימוש ברעלים רפואיים לצרכים רפואיים, אך לא למוצרי צריכה כמו סיגריות אלקטרוניות.
בית המשפט הוסיף וקבע כי הכפפת חומרים דו-שימושיים (גם רפואיים וגם לצריכה), בדומה לניקוטין, למשטר הפיקוח המחמיר הקבוע בפקודת הרוקחות, גם כאשר אין מדובר בשימוש לצרכי רפואה אלא לצריכה, אינו סביר ואינו עולה בקנה אחד עם תכלית הפקודה בכלל.
לאור זאת, הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת משרד הבריאות ניתנה בחוסר סמכות וקיבל פה אחד את עתירת היבואן לאפשר יבוא ושיווק של סיגריות אלקטרוניות.
בית המשפט ציין כי יש לשבח את משרד הבריאות על רצונו להסדיר בחקיקה את נושא יבוא הסיגריות האלקטרוניות משיקולים של הגנה על בריאות הציבור, ואולם נקבע כי משרד הבריאות אינו רשאי להגביל את היבוא, ללא חקיקה מסודרת, שבשלב הנוכחי טרם לא גובשה.
ברוב דעות, קבע בית המשפט כי אין להשעות את ההחלטה עד לתיקון החקיקה על ידי משרד הבריאות אלא שהיא תיכנס לתוקפה באופן מיידי.
משרד הבריאות חויב לשאת בהוצאות היבואן לרבות שכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל.
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]