אין לפסול באופן אוטומטי תעודות מקור

נדחתה תלונת יבואן, שחויב בתשלום מס רטרואקטיבי על יבוא טובין לאור הצהרת רשות המכס בבריטניה


12:14 ,01.01.2014 מאת: מערכת פורט2פורט

בית משפט השלום בבית שמש חייב יבואן של הלבשה תחתונה לשלם עבור הטבת מכס לאחר שדחה את תביעתו.

 

חברת רוזנטל אינטימייטס ייבאה מוצרי הלבשה תחתונה מבריטניה והציגה לרשות המכס בישראל תעודת תנועה Eur.1 חתומה על ידי היצואן, שבה נכתב כי המוצרים הם ממקור אירופאי, ובגין כך יובאו המוצרים לישראל בפטור ממכס.

 

רשות המכס שלחה, מספר שנים לאחר היבוא, את תעודות התנועה לאימות בדיעבד אצל רשויות המכס בבריטניה, וקיבלה תשובה, ממנה עלה כי המוצרים לא זכאים לפטור ממכס. בשל כך דרשה הרשות מהיבואן תשלום גירעון מכס רטרואקטיבי בסכום כולל של כ-260 אלף שקל.

 

היבואן טען כי רשות המכס הסתפקה במכתב רשות המכס בבריטניה כמצדיק את הוצאת הגירעון, ולא הביאה לעדות בבית המשפט את נציג המכס הישראלי, שהיה מעורב באופן אישי בתכתובות, או את נציג המכס הבריטי. תחת זאת, הוא טען שהרשות הביאה רק עד שהיה מעורב בתיק באופן עקיף. בנוסף נטען שאין לרשות המכס סמכות, על פי צו תעריף המכס, לשלול תוקפה של תעודת תנועה בדיעבד.

 

בנוסף טען היבואן כי על רשות המכס ליידע אותו כאשר מתבצע הליך של אימות בדיעבד, על מנת לאפשר לו להיערך לכך, וכן שרשות המכס אינה יכולה לטמון את ראשה בחול, אלא שעליה להפעיל שיקול דעת וביכולתה לא לקבל את תשובת המכס הזר אם לא הוצגו מספיק ראיות.

 

עוד טען היבואן, כי באותן שנים לא היה ייצור של חזיות ולכן לא היתה תכלית לדרוש מכס בגינן. לחילופין טען היבואן כי הוא עומד בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים והוא זכאי לפטור מגרעון המכס שנדרש ממנו.

 

בפסק הדין נקבע שרשות המכס לא היתה חייבת להביא לעדות את נציג המכס הבריטי, או את נציג המכס שהיה מעורב באופן אישי בתיק, ודי בהבאת עד שמודע לעובדות ולתכתובות מול המכס בבריטניה.

 

עוד ציין בית המשפט, כי כאשר רשות המכס דורשת תשלום גירעון רטרואקטיבי מיבואן, היא יכולה להסתפק בראיות מינהליות, גם אם משקלן בבית המשפט אינו גבוה.

 

בית המשפט קבע כי היות והיבואן זוכה לפטור ממכס על בסיס הצהרה ומבלי שהטובין נבדקים בזמן אמת, קמה למכס סמכות לבצע בדיקה בדיעבד וקמה לו סמכות לשלול תוקפה של תעודת מקור.

 

בנוסף נקבע כי למען היעילות של הליכי החקירה של המכס, המכס אינו חייב ליידע את היבואן אודות הליך האימות שכן יידוע כזה עשוי לפתוח פתח לזיופים.

 

עוד נקבע כי על המכס להפעיל שיקול דעת כאשר קיים חשד לטוהר הבדיקות שבוצעו על ידי מכס זר, והוא אינו חייב לקבל את תוצאות הבדיקה כ"כזה וראה וקדש", אם כי, בנסיבות המקרה הספציפי, לא הוכח שביטול התעודות לא היה מוצדק.

 

בית המשפט הוסיף וציין, כי היבואן לא הוכיח שפנה לרשויות המכס בבריטניה בניסיון לשכנע אותן לחזור בהן מביטול התעודה. בית המשפט ציין כי יתכן שמן הראוי לאפשר ליבואן לפנות למכס בישראל בבקשה שיסייעו לו מול רשויות המכס הזרות.

 

בית המשפט קבע כי הטלת מכס על מוצרים לא נדרשת רק לצורך הגנה על ייצור מקומי, אלא גם לצורך תכליות נוספות, וביניהן משא ומתן עם מדינות על הסכמי סחר, שיקולים פיסקליים, שיקולי אחידות בסיווג, ועוד.

 

לכן דחה בית המשפט את טענת היבואן כי לא היה מקום להטיל מכס על המוצרים. נדחתה גם טענת היבואן בדבר עמידתו בתנאי חוק מסים עקיפים. בית המשפט קבע כי על פי ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון בערעור טמפו, תעודת העדפה שנפסלת בדיעבד מהווה מסירת ידיעה לא נכונה לרשות המכס.

 

 

 

 

אין לפסול באופן אוטומטי תעודות מקור* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]