שטרית מסכם שנה: "בסה"כ הרפורמה בנמלים היא הצלחה"

שנה אחרי הרפורמה בנמלים שר התחבורה מאיר שטרית מדבר על חברת הנכסים ("צריך היה לבנות שלוש חברות נכסים"), על חברות הנמל ("יש לנו הנהלות טובות בכל הנמלים") ומביט קדימה ("אולי יהיה צורך לבנות נמל חדש"). ראיון בלעדי ל- port2port
 
מיד עם כניסת מאיר שטרית לתפקיד שר האוצר הסתיים ההליך הארוך של חקיקת החוק לביטולרשות הנמלים, ביצוע השינוי המבני והקמת חברות הנמל. כמה שבועות אחר כך, לפני כשנה וחצי, התמנה מאיר שטרית לשר התחבורה, והחל ביישומה של אותה רפורמה. בראיון מיוחד ל- port2port, בדיוק שנה אחרי כניסת הרפורמה (17 פברואר 2005) הוא מודה ללא היסוס כי אפשר היה לבנות אחרת את הרפורמה בנמלים.
 
"נכנסתי למשרד האוצר יומיים לפני שאושר בכנסת חוק הרפורמה בנמלים", אומר שטרית, "כבר לא ניתן היה לשנות את המתכונת. אני מוצא פגמים בדרך התנהלות המו"מ, במבנה הנמלים, בצורת הפעילות ובטיפול בכוח האדם. אבל למרות הביקורת, אני רואה כיצד הרפורמה משיגה את יעדיה. אמנם, עדיין לא הגענו למנוחה ולנחלה, אבל אנו נמצאים בדרך הנכונה".

השר שטרית הוסיף: "לכאורה הרי אפשר היה לעבוד עם פחות עובדים בכל נמל ולייעל מאוד מאוד את העבודה אבל הסכמי העבודה כופים על המערכת עדיין דברים שאי אפשר לשנות מהיום למחר. היום קולטים עובדים בנמלים רק מדור ב' ודור ג' שעולים הרבה פחות כך שהמשמעות היא, ממש לטווח הרחוק, מאוד טובה לנמלים וליכולת שלהם בעתיד להוזיל מחירים ודרך זה להקטנת עלויות של היצוא והיבוא כך שאני חושב שבסך הכל הרפורמה על היום היא הצלחה".
 
העובדה היא שחברות הנמל מנהלות מו"מ נוקשה מול חברת נמלי ישראל. זו התנהלות עצמאית המאפיינת גופים עסקיים. לפני שנה, אי אפשר היה לחשוב שנגיע להישגים האלה. תראה את ההישגים של אשדוד. הפעלת מערכת ה- TOS וביטול היטל הצפיפות הם תוצאה של עבודה ראויה. הספנות העולמית מכירה בשינויים והלקוחות זוכים בחסכון של 100 מיליון שקל הנובעים מקצור זמני המתנה וביטול היטל הצפיפות".
 
השר שטרית הודה כי עדיין קיימת בעיית ניגוד אינטרסים בחברת הנכסים חברת נמלי ישראל, המטפלת בכל הנמלים יחדיו. בדיעבד, הוא אומר, היה עדיף לפרק את חנ"י ובמקומה להקים שלוש חברות נכסים לשלושת הנמלים באופן שהיה יוצר זהות אינטרסים מוחלטת. אבל בשביל שינוי כזה, הוא מוסיף, צריך היה לקבל הסכמה מהעובדים ומהאוצר.
 
באופן כללי, שטרית מציין כי הרפורמה עובדת וכי היא פותחת את השוק גם לתחרות בינלאומית מול נמלים אחרים באזור: "ככל שהשירות בישראל יהיה טוב יותר, זול יותר, אמין יותר, מהיר יותר - כך יגדל הסיכוי שנמשוך לפה אוניות רבות יותר. ברור שכאשר העבודה יקרה, היא פחות יעילה. יש לנו הנהלות טובות בכל הנמלים ואנחנו בדרך הנכונה".
 
שטרית סיפר כי חברה הולנדית המתמחה בפעילות נמלים בעולם בנתה מודל חיזוי עבור פעילות הנמלים בישראל, חמישים שנה מהיום. לדברי השר, גם אם מדובר גם בהיקף עלייה בסחורות של 5-6 אחוזים בשנה, מדובר בסדר גודל שאולי יצריך בניית נמל אחר - נמל חדש - ולפתח את הנמלים הקיימים היום בהיקף פי כמה יותר גדול.
 
נמל איתן, שנקרא ע"ש רא"ל (מיל.) רפאל איתן ז"ל, נחנך במעמד ראש הממשלה אריאל שרון באוגוסט 2005, והוא פרויקט תשתית לאומי מהגדולים שהוקמו בישראל עם השקעה של כ-3 מיליארד שקל. חודשים ספורים לפני ההשקה התגלה להנהלת חברת הנמל שיש להעמיק את הרציף החדש מ- 12.5 מטרים כיום לכ-15.5 מטרים. ובנוסף, יש להעמיק את תעלת הכניסה לנמל לכדי 18 מטר ולהעמיק את מעגל הסיבוב לכדי 16.5 מטר. בשל כך, עדיין לא מתאפשרת כניסת אוניות ענק בעלות כושר העמסה של כ-7000 מכולות עם שוקע של עד 14 מטר בקווים בינ"ל הפעילים בנמל וקווים בינ"ל חדשים נוספים. חברת נמל אשדוד הופתעה גם לגלות שלא נעשתה שום עבודת הכנה לקישור רציף 23 (נמל איתן) עם מסילת הרכבת.
 
שר התחבורה לא היסס לומר כי נעשו שגיאות בבניית הנמל החדש, שהיה אמור להיות נמל הדגל החדש של אשדוד: "תכניות הפיתוח לנמל איתן נעשו לפני עשרות שנים, כאשר לא היו אוניות בקיבולות ובסדרי הגודל האלה ולא נלקחה בחשבון היכולת לפריקת מכולות מהאוניה והעמסתן לרכבת. ברור שלצערי עשו שגיאות, בעניין הזה בעיני זו שגיאה, שעושים נמל חדש ואין בו כניסה מראש בעומק הרצוי, כאשר היה צריך לעשות את זה תוך כדי עבודות הנמל. זה דבר שאפשר לתקן"
 
השר שטרית דיבר בראיון עמו גם על מערכת היחסים המתפתחת עם הרשות הפלסטינית לאור עליית החמאס לשלטון לאחרונה. שטרית הדגיש כי יש מקום לשיתוף פעולה פורה עם הרשות ובמקביל גם עם ירדן, אך ציין כי יש להיות ערים לתמורות הפוליטיות ולאינטרסים של הרשות: "לצערי, אני מבחין בכך שברשות הפלסטינית לא ששים להעביר מטענים דרך אשדוד, והם היו מעדיפים להשלים את הקמת נמל בעזה".
 
לגבי תנועת המטענים באמצעות רכבת ישראל, שטרית ידע לספר כי יש התקדמות בנושא, אך הדגיש כי הנהלת הרכבת נותנת עדיפות לפיתוח רכבות הנוסעים ולאו דווקא רכבות המטענים: "ההשקעה של הרכבת במטענים היא די קטנה יחסית לרכבת הנוסעים. מתוך 20 מיליארד שקל כרגע מתוכנן להשקיע ברכבות מטענים כרגע 400 מיליון שקל".
 
הראיון המלא עם שר התחבורה מופיע במגזין port2port לחודש פברואר, שהתפרסם השבוע.