שאול רותם: מערכת ה- TOS תעמיד את נמל אשדוד בשורת הנמלים המתקדמים בעולם

"באמצעות הטמעת מערכת ה- TOS, ישודרג נמל אשדוד לרמה גבוהה ביותר, הזהה ברמה התפעולית לכל נמל מודרני בעולם, ובכך מקווה הנהלת הנמל להגדיל את נתח הפעילות בצורה מרשימה", אמר מר שאול רותם, מנהל נמל אשדוד.

נמל אשדוד נבחר להקים את המערכת הראשונה לתפעול מסוף מכולות, הקרוייה מערכת ה- TOS (בשמה המלא: Terminal Operating System). זוהי מערכת מאד מתקדמת, המיושמת כיום בנמלים מודרניים בעולם, שבאמצעותה ניתן יהיה לנהל ולפקח על כל הפעילות התפעולית בנמל מחדר בקרה אחד ולהגיב באופן מיידי לארועים שקורים בשטח ובכך למנוע עומסים לאורך השרשרת הלוגיסטית בנמל.

בימים אלו הושלמה עבודת האפיון שביצעו צוותי עבודה לצורך קליטתה הסופית של מערכת ה- TOS. האפיון התפעולי של המערכת הוכן על ידי צוות מנמל אשדוד, שכלל את משנה למנהל הנמל לתפעול - יוסי בסן, רמ"ח מכולות – דוד בן גיגי , צוות ה – TOS ועובדי נמל נוספים. האיפיון המיחשובי מנוהל ברשות הנמלים על ידי מנהל אגף המחשוב, מר אמירעם היידיקר ובנמל ע"י בני אליאסי. האפיון התפעולי נערך על ידי המהנדסת מלי אשכנזי אשר תהיה גם מנהלת חדר ה- TOS.

מר שאול רותם מנהל נמל אשדוד אומר כי הצלחת המערכת תהיה בקידום מסוף היובל, ולאחר מכן בנמל אשדוד ובהמשך בנמלי חיפה ואילת, והעלאתם לרמה של הנמלים המתקדמים בעולם. מר שאול רותם, מנהל הנמל, מוביל את המהלך ולדעתו השליטה המרכזית, האיזון האופטימלי בין המערכות השונות, תוך שיתוף פעולה עם סוכני האניות, יגרום לקיצור השהייה בנמלים ולקידום והעלאת התפוקה לרמת שרות שלא נודעו בעבר.

לדבריו, "המערכת תגרום לשינוי אדיר בנהלי העבודה, ליעילות והכי חשוב, לשיפור השירות ללקוחות. סוכני האניה יזכו לרמת שירות מהגבוהות בעולם שתתבטא ביעילות בעבודת הטעינה והפריקה, בהפחתה ניכרת בזמן השהייה של האניות ברציפים ובנהלי עבודה שוטפים ושקופים אל מול גורמי הנמל. נהגי המשאיות יהנו מעבודה רציפה שתתאפיין בהפחתת זמני ההמתנה, המאפיינים כיום תחנות שונות לאורך השרשרת הלוגיסטית".

מר רותם הוסיף ואמר כי באמצעות הטמעת מערכת ה- TOS, ישודרג נמל אשדוד לרמה גבוהה ביותר, הזהה ברמה התפעולית לכל נמל מודרני בעולם, ובכך מקווה הנהלת הנמל להגדיל את נתח הפעילות בצורה מרשימה, וזאת כמובן בנוסף לרציפי היובל שיתווספו.

המערכת מתוכננת לפעול החל מחודש אפריל 2004, בתנאי הרצה מעבדתיים, וביולי 2004 באופן אופרטיבי עם השלמת מקטע ראשון של רציף היובל. לאחר מכן, תוטמע המערכת בכל מסוף היובל וגם ברציפים הקיימים היום בנמל אשדוד. מר רותם מציין כי בחודשים הקרובים מתוכננת להיערך הכשרה בסיסית לעובדי התפעול, הכוללים מנופאים, מלגזנים, נהגי גוררים.

דובר נמל אשדוד, מר יגאל בן זיקרי, ציין כי נראה שסוכני האניות מגיבים לתכנית בצורה חיובית וישתפו פעולה. אל נהגי המשאיות הקשר יווצר באמצעות פרוייקטים נוספים שבתכנון – פרוייקט נל"ן (נהג ללא ניירת) ופרוייקט השער החדש.

בראשית החודש קיימנו פגישה, בנמל אשדוד עם צוות ה – TOS, שבמסגרתה הוצגו בפנינו יכולותיה של המערכת, שתפקידה לשלוט ולתכנן את כל פעולות מסוף המכולות.

כהקדמה נציין כי לכל מסוף מכולות בעולם יישנה מערכת מידע המנהלת את הלוגיסטיקה של המסוף. בעולם ישנן מערכות HOME MADE, מערכות שניבנו לפי דרישת המסוף, כשהמסוף מחליט בעצמו למחשב את המערכת. לדוגמא, בנמלי ישראל פועלת כיום מערכת "נמרוד" שפותחה בסוף שנות ה- 80 בנמל אשדוד, הפועלת עד היום. זוהי מערכת דיווח, כאשר בכל שלב מדווח למערכת על הביצוע ומיקום המכולה, כלומר דיווח לאחר מעשה. במערכת ה"נמרוד", שלה ממשק עם GPS, יודעים בכל שלב היכן נמצאת המכולה אך אין אפשרות לתכנן את העבודה בצורה פרטנית.

לעומת זאת, קיימות בעולם תוכנות "מדף" המפותחות על ידי בתי תוכנה בעולם, כמו מערכת ה- TOS שנרכשה עבור נמל אשדוד. מתוך 4 חברות שפיתחו מערכות דומות, נבחרה חברה דרום קוריאנית בשם TSB – TOTAL SOFT BANK , שפיתחה מערכת הנקראת COMPUTER AUTOMATED TERMINAL OPERATING SYSTEM או בקיצור CATOS.

רשות הנמלים רכשה מערכת זו, הנמצאת כבר בפעולה בכ- 50 מסופי מכולות בעולם. נמל אשדוד הקים צוות אפיון למערכת, שכן למרות שהתוכנה היא תוכנת "מדף" הרי לכל נמל יש את האילוצים והדגשים שלו, שלא בהכרח זהים לנמלים אחרים. הצוות ישב במשך חודשים ארוכים על מנת לאפיין את דרישות המערכת, כאשר עבודת האפיון הסתיימה לאחרונה והיא הועברה אל המפתחים לצורך הטמעה במערכת.


שאלה: מהן מטרותיה של המערכת החדשה?
תשובה: למערכת ישנן מספר מטרות. הראשונה היא לצמצם את זמן השהייה של האניות. גם לנמל וגם למפעילי האניה יש אינטרס משותף לסיים את עבודת הפריקה והטעינה במהירות גבוהה ככל שניתן ובאמצעות המערכת ניתן יהיה לצמצם את התהליך, לטובת כולם.

מטרה נוספת היא בניהול רציף של כל השרשרת התפעולית של הנמל משער הנמל ועד הרציף. לחדר הבקרה תהיה בקרה מושלמת על הנעשה בנמל והעובדים יוכלו להגיב בהתאם לחיוויים שהמערכת מציגה.

מטרה שלישית היא לשפר את רמת השירות למשאיות ובכך לגרום לזמן שהייה מינימלי בנמל. ה- TOS מסוגל לנהל את עבודת המשאיות והגוררים כאשר שירות אופטימלי יגרום למצב שבו לא המשאית ולא הגוררים יחכו יותר מדי זמן, אלא יהיה שילוב אופטימלי של השניים.

מטרה נוספת היא לגרום לניצול אופטימלי של משאבי הנמל, הכוללים מנופים, גוררים, שטח.

מטרה נוספת הינה לגרום לשיפור ניהול מידע והקשר עם הלקוחות, ובמיוחד סוכני האניה שאיתם ינוהל דיאלוג ישיר.


שאלה: מהם השלבים שלפיהם תפעל מערכת ה- TOS?
תשובה: מה שמקובל כיום זה שהנמל מעורב בפעולות הפריקה רק תוך כדי התרחשותן ובפעולות הטעינה – רק ברמה של קבוצות ביצוע. השינוי הגדול המוצע באמצעות מערכת ה- TOS, זה הנושא של מיקום ספציפי על האניה, ומיקום בנמל. המערכת תדע בדיוק, בכל שלב, את מיקום המכולות באוניה ובנמל.

בשלב הראשון יקלטו (באופן חד פעמי) נתוני אניות המכולה הפוקדות את נמל אשדוד . סוכן האניה יעביר לרשות הנמל תרשים עם נתוני האניה, ולפי נתונים אלה ייבנה פרופיל האוניה הגרפי במערכת.

בשלב השני, לכל פקידה של אוניה ייעשה תכנון פריקה/טעינה עפ"י נתוני והוראות סוכן האניה. בפריקה, לאחר שיינתן סדר המכולות על האניה נותר למערכת ה- TOS לתכנן את סדר הפריקה ולהחליט היכן לאחסן אותן. לעומת זאת, בטעינה, הסוכן יעביר פרופיל טעינה כאשר המצב קצת יותר מסובך משום שכאן חייב להילקח בחשבון הסדר לפי נמלי היעד של האניה וכן פקטורים נוספים כגון יציבות האניה, משקל, סוג המכולה וכד'.

בשלב השלישי יקבע סדר הטעינה, עפ"י פרופיל הטעינה , שטחי האחסון וציוד השינוע.

בשלב הרביעי תהיה אינטגרציה בין הפעולות. האינטגרציה תהיה של הפעולות מכיוון האניה, מהשער, מהרכבת ופעולות השירות של הנמל.

בשלב החמישי יועברו הנחיות אל צוותי העובדים בשטח באמצעות המערכת ע"מ לווסת בין ציוד פנוי לציוד עמוס.


שאלה: כיצד תתבצע התקשורת הפנים נמלית בין גורמי התפעול השונים ?
תשובה: השליטה המרכזית על כל המערכת תיעשה מתוך חדר בקרה מרכזי של ה- TOS. כל אמצעי השינוע בנמל, הכוללים מנופים, מלגזות, גוררים, יצויידו במסופונים עם מערכות תקשורת אלחוטית, בכדי לשדר ולקבל נתוני מחשב על הפעולות שיש לבצע ושבוצעו במסוף המכולות. ע"י כך, כל פקודות העבודה יועברו ממערכת ה- TOS ישירות לכלים.


שאלה: אלו פונקציות ממלא חדר ה - TOS?
תשובה: חדר ה- TOS מתוכנן לפונקציות שונות, כשכל פונקציה מפעילה מודול אחר במערכת, וכל מודול הוא תוכנה בפני עצמה.

מודול תכנון אניות (Ship Planning) יתופעל על ידי אנשי מקצוע בעלי נסיון ימי וידע בתכנון טעינת/פריקת אניות.
בפריקה, סוכני האניה מקבלים מהנמל האחרון שהאניה יצאה ממנו נתוני Baplie (או: Bay Plan) והנחיות, שהן למעשה ה"כתובת" של המכולה על האניה, מספר המכולה, נתוני משקל וכד'. מערכת ה- TOS קולטת את ה- Baplie ומתייחסת למידע, כך שהמכולות המיועדות לפריקה בנמל אשדוד נצבעות בצביעה מיוחדת על המסך . מערכת ה- TOS קולטת את הנתונים וקובעת סדר עבודה לפריקה, בהתאם למספר ידיים/מנופים שהוקצו לאניה '. בשלב זה, כל המערכת מתחילה לשלוח פקודות עבודה למחשב בקר הגשר. הבקר במנוף הגשר רואה אצלו על המסך את שרטוט האוניה במקביל לפקודות העבודה הגוררים מקבלים הוראה להיכן להוביל את המכולה, ומנופי השער מקבלים את ההנחייה לאחסן את המכולה בערוגה המתאימה.

בטעינה, סוכן האניה יעביר לנמל את פרופיל טעינה (בנייר או במסר), שבו מציינת חברת הספנות את סימון הספנות וה - Slots לפי הפרמטרים הרצויים, וכן תועבר רשימת המכולות ליצוא,. באמצעות ה- TOS ניתן יהיה לקיים נהלי בטיחות ועבודה קפדניים כך שמכולות חריגות, חומרים מסוכנים וכד' יקבלו Slot ספציפי המיועד לכך לפי הוראות הסוכן. מתכנן האוניה ב – TOS ישבץ מכולות משטחי האחסון לאוניה לפי אילוצי האוניה והשטח. התכנון יועבר לאישור קצין האניה ולאחר מכן פקודות העבודה תועברנה למנופי השער, לגוררים ולמנוף הגשר .

מודול נוסף בחדר הבקרה הוא מודול תכנון שטח. כל מכולה שמגיעה לנמל, או מהאניה או משער הנמל, מקבלת שטח אחסון. המערכת יודעת לכוון את המכולה הספציפית לשטח המיועד לפי היעד המתוכנן או לפי האניה המסויימת או לפי מאפיינים פיזיים. המערכת גם מחליטה איזה מנוף שער יטפל במכולה (הכי קרוב, הכי פנוי וכד').

מודול נוסף בחדר ה- TOS הוא מודול בקרת וניהול התפעול רציף/שטח/ציוד. בעזרת מודול זה, ניתן יהיה לעקוב במסכים על כל מכולה שעולה או יורדת מהאניה, מאוחסנת או משוגרת בשטח משאיות על הרציף, גוררים ומנופי שער, ותדאג לזרימה שוטפת של העבודה. ניתן לווסת את הפעולות כך למשל, נהג משאית שיחכה זמן מעל לסביר לסביר יקבל קדימות.


צוות ה- TOS סיכם וציין כי מתוכנן שכבר ביולי 2004 תתחיל מערכת ה- TOS לפעול, תחילה במסוף היובל (שם תעבור את "מבחן הילדות" שלה) . בנוסף למערכת זו, במסוף החדש ייבחנו כל המרכיבים החדשים כגון מנופי גשר המסוגלים לשרת אוניות פוסט פנמקס, מנופי שער גלגלים, פרויקט רשת אלחוטית חדשה וכל המערכות הלוגיסטיות, לאחר מכן המערכת תעבור לכל נמל אשדוד ואח"כ תוקמנה מערכות דומות בנמלי חיפה ואילת.