אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
עמוס רון, אתמול בכנס : " ההשתתפות של חברות ישראליות בפיתוח הטכנולוגיות שיספקו פתרונות למטען ומכולה כשידוע היכן היא נמצאית בכל שלב בשרשרת, תוך בדיקה מדגמית לכל אורך ההובלה, יתרום לכלכלת המשק ".
אתמול בשעה 17:00 במלון קרלטון בתל אביב התקיים כנס אית"ל השנתי, בהשתתפות 250 נוכחים מכל מגזרי הלוגיסטיקה.
אתמול בשעה 17:00 במלון קרלטון בתל אביב התקיים כנס אית"ל השנתי, בהשתתפות 250 נוכחים מכל מגזרי הלוגיסטיקה.
הכנס כלל ארוחת ערב מוקדמת ולאחריה נשאו דברים מר גד יעקבי, מר עמוס רון, מר עמי סגל ולבסוף, המרצה האורח מר בוב סטיריטי המכהן בתפקיד נספח לעניני מכס של משרד הביטחון הפנימי האמריקאי באירופה. הינחה את הכנס מר נחום גנזרסקי.
את הכנס פתח יו"ר רשות הנמלים, מר גד יעקבי בציינו כי ארה"ב התאחרה להתעורר במלחמה בטרור הבינ"ל ועשתה זו בעיקר בעקבות ארועי ה- 11 בספטמבר, בעוד שישראל נלחמת בטרור במשך שנים רבות והתמודדה כנגד הטרור לרוב בהצלחה רבה. ארה"ב החלה בשת"פ עם כל מדינות העולם החופשי ובכללן עם ישראל והיא המובילה את המאבק כנגד הטרור הכללי, הימי והפוטנציאלי בתחומי נמלי הים והאוויר, הוסיף.
מר יעקבי ניצל את המעמד וציין כי ברשות הנמלים מתחוללים תהליכי רפורמה לקראת העתיד, בהיקף חסר תקדים. ראשית, פיתוחם של רציפי היובל והכרמל שיושקעו בהם כ- 4 מיליארד שקל וייצרו מצב של מודרניזציה בכל הקשור בטיפול במטענים. שנית גיוס ההון הדרוש, של 200 מליון דולר לשם פיתוח הפרוייקטים ו- 200 מליון דולר נוספים בעוד שנתיים. שלישית, מר יעקבי ציין כי הרשות נמצאת במהלך של דיונים לקראת רפורמות בנמלים, שבעקבותיהם הנמלים יהפכו לחברות בת שתתנהלנה באופן יותר אוטונומי, עסקי ועצמאי ושתכנסנה מימד של תחרות ואילו רשות הנמלים תהפך לחברת גג שתעסוק במדיניות, בבקרה, בהכוונה ובפיתוח. הדבר הרביעי שציין היה נושא שינוי במבנה התעריפים. לדבריו, הנושא מאד סבוך, הוא מחייב שינוי והוא מצוי בדיונים.
"ארבע תמורות אלו הם בעלי משמעות לעתיד הנמלים וההובלה הימית, ויעמידו את נמלי ישראל בתחרות מול נמלים אחרים באגן הים התיכון", סיכם.
לאחריו, עלה לדוכן הנואמים מר עמוס רון, מנכ"ל רשות הנמלים, בכדי לדון בנושא היערכות המשק הישראלי לשת"פ בתחום הבטחון, הובלה ומטענים. מר רון ציין כי ענף הלוגיסטיקה נמצא בפתחו של עידן חדש. אמנם, האירועים החלו לפני הרבה חדשים אבל פעולה ממשית לקראת שילובה של ישראל בחלק ממערכת אבטחת המטענים הוא דבר שהמשק הישראלי והמכס נמצאים רק בתחילת הדרך, ציין.
בראש ובראשונה, אמר מר רון, נדרש לאפיין את כל נקודות הקשר האפשריות בשרשרת הלוגיסטית כשהנמלים היא רק תחנה בשרשרת, וצריך לבחון כיצד המערכת של אבטחת המטענים מתנהלת מפתח המפעל ועד ליעדה הסופי.
" אנו, רואים את ההנחיות מהמשרד לבטחון פנים האמריקאי ומהמכס האמריקאי ומההנחיות של IMO כ- Guidelines שמחייבים אותנו בקביעת סטנדרטים. לגבי חלק ממטעני היצוא ניאלץ להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כמו המשקף באשדוד ואליו נצרף עוד משקפים יעודיים ", אמר.
מר רון הוסיף כי לצורך ההיערכות, הקימו המכס ורשנ"ר צוות משימה שעוסק כיום בניתוח הצרכים לקראת ההיערכות בכדי שניתן יהיה לעמוד בהנחיות המכס האמריקאי, אך יחד עם זאת לא לפגוע ברמת השירות הקיימת.
" המשק הישראלי צריך, בנוסף להיערכות הפורמלית שתידרש על ידי המכס האמריקאי, לפתח במסגרת הסקטור הפרטי, מערכת שתתמשק למערכות האמריקאיות אבל שתאפשר לנו לספק שירות טוב תוך כדי העברת המידע לאמריקאיים. ההשתתפות של חברות ישראליות בפיתוח הטכנולוגיות שיספקו פתרונות למטען ומכולה כשידוע היכן היא נמצאית בכל שלב בשרשרת, תוך בדיקה מדגמית לכל אורך ההובלה, יתרום לכלכלת המשק ".
מר רון סיים דבריו ואמר שהתקווה היא שישראל, לאחר שילובה במערך המכס האמריקאי תהפוך לנקודת מעבר מרכזית שממנה יוצאים ונכנסים מטענים ובה מתבצעות כל הבדיקות והניטור לצורך המשך מסעו של המטען. להערכתו , נמלים שכבר משתלבים במערך ההגנה האמריקאי יהפכו כנמלי שטעון מרכזיים בשל היתרון שיש להם בכל הקשור למכס האמריקאי.
לאחר מכן נשא דבריו מר עמי סגל, סגן מנהל אגף המכס ומע"מ. מר סגל פתח ואמר כי לדעתו זה ענין של זמן עד שהארופאים יישמו הנחיות משלהם, בנוסף לאמריקאיים. עוד ציין כי לאחרונה ערך סדרת פגישות עבודה עם המכס האמריקאי וכרגע, לפחות בהיבט האמריקאי, האמריקאיים אינם מודאגים ממדינת ישראל.
עוד הוסיף כי היצוא הישראלי הישיר לארה"ב אינו בראש דאגותיו של המכס האמריקאי, אלא שם מודאגים מנמלים המייצאים כמויות גדולות בהרבה של מטען, כדוגמת נמלים במזרח הרחוק ובאירופה.
" בהיבט הישראלי, בהחלט היינו מעוניים למצוא עצמנו משתלבים ב- CSI וב- C-TPAT. לאור מה ששמעתי בארה"ב, הם עדיין לא משוכנעים באם אנו נשתלב בשלב 1 או 2 בתוכנית ה- CSI, מה שכן בשלב ה- 3 כבר כולם ישתלבו ולא רק נמלי Mega Ports. אנו נמצאים בעידן חדש, סיימנו להקים את משקף המכולות באשדוד בהתאם להנחיות שהוצאו. היום מתבצעת כבר הדרכת העובדים ובמחצית החודש הבא נתחיל להפעיל אותו ", אמר.
מר סגל סיכם דבר ואמר כי הוא מצטרף לקריאה שהעלה עמוס רון לגורמים טכנולוגיים, בטחוניים ואחרים להצטרף למשימה של פיתוח אמצעים, לטובת המשק הישראלי ולמען רמת הבטחון בעולם.
את הכנס פתח יו"ר רשות הנמלים, מר גד יעקבי בציינו כי ארה"ב התאחרה להתעורר במלחמה בטרור הבינ"ל ועשתה זו בעיקר בעקבות ארועי ה- 11 בספטמבר, בעוד שישראל נלחמת בטרור במשך שנים רבות והתמודדה כנגד הטרור לרוב בהצלחה רבה. ארה"ב החלה בשת"פ עם כל מדינות העולם החופשי ובכללן עם ישראל והיא המובילה את המאבק כנגד הטרור הכללי, הימי והפוטנציאלי בתחומי נמלי הים והאוויר, הוסיף.מר יעקבי ניצל את המעמד וציין כי ברשות הנמלים מתחוללים תהליכי רפורמה לקראת העתיד, בהיקף חסר תקדים. ראשית, פיתוחם של רציפי היובל והכרמל שיושקעו בהם כ- 4 מיליארד שקל וייצרו מצב של מודרניזציה בכל הקשור בטיפול במטענים. שנית גיוס ההון הדרוש, של 200 מליון דולר לשם פיתוח הפרוייקטים ו- 200 מליון דולר נוספים בעוד שנתיים. שלישית, מר יעקבי ציין כי הרשות נמצאת במהלך של דיונים לקראת רפורמות בנמלים, שבעקבותיהם הנמלים יהפכו לחברות בת שתתנהלנה באופן יותר אוטונומי, עסקי ועצמאי ושתכנסנה מימד של תחרות ואילו רשות הנמלים תהפך לחברת גג שתעסוק במדיניות, בבקרה, בהכוונה ובפיתוח. הדבר הרביעי שציין היה נושא שינוי במבנה התעריפים. לדבריו, הנושא מאד סבוך, הוא מחייב שינוי והוא מצוי בדיונים.
"ארבע תמורות אלו הם בעלי משמעות לעתיד הנמלים וההובלה הימית, ויעמידו את נמלי ישראל בתחרות מול נמלים אחרים באגן הים התיכון", סיכם.
לאחריו, עלה לדוכן הנואמים מר עמוס רון, מנכ"ל רשות הנמלים, בכדי לדון בנושא היערכות המשק הישראלי לשת"פ בתחום הבטחון, הובלה ומטענים. מר רון ציין כי ענף הלוגיסטיקה נמצא בפתחו של עידן חדש. אמנם, האירועים החלו לפני הרבה חדשים אבל פעולה ממשית לקראת שילובה של ישראל בחלק ממערכת אבטחת המטענים הוא דבר שהמשק הישראלי והמכס נמצאים רק בתחילת הדרך, ציין. בראש ובראשונה, אמר מר רון, נדרש לאפיין את כל נקודות הקשר האפשריות בשרשרת הלוגיסטית כשהנמלים היא רק תחנה בשרשרת, וצריך לבחון כיצד המערכת של אבטחת המטענים מתנהלת מפתח המפעל ועד ליעדה הסופי.
" אנו, רואים את ההנחיות מהמשרד לבטחון פנים האמריקאי ומהמכס האמריקאי ומההנחיות של IMO כ- Guidelines שמחייבים אותנו בקביעת סטנדרטים. לגבי חלק ממטעני היצוא ניאלץ להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כמו המשקף באשדוד ואליו נצרף עוד משקפים יעודיים ", אמר.
מר רון הוסיף כי לצורך ההיערכות, הקימו המכס ורשנ"ר צוות משימה שעוסק כיום בניתוח הצרכים לקראת ההיערכות בכדי שניתן יהיה לעמוד בהנחיות המכס האמריקאי, אך יחד עם זאת לא לפגוע ברמת השירות הקיימת.
" המשק הישראלי צריך, בנוסף להיערכות הפורמלית שתידרש על ידי המכס האמריקאי, לפתח במסגרת הסקטור הפרטי, מערכת שתתמשק למערכות האמריקאיות אבל שתאפשר לנו לספק שירות טוב תוך כדי העברת המידע לאמריקאיים. ההשתתפות של חברות ישראליות בפיתוח הטכנולוגיות שיספקו פתרונות למטען ומכולה כשידוע היכן היא נמצאית בכל שלב בשרשרת, תוך בדיקה מדגמית לכל אורך ההובלה, יתרום לכלכלת המשק ".
מר רון סיים דבריו ואמר שהתקווה היא שישראל, לאחר שילובה במערך המכס האמריקאי תהפוך לנקודת מעבר מרכזית שממנה יוצאים ונכנסים מטענים ובה מתבצעות כל הבדיקות והניטור לצורך המשך מסעו של המטען. להערכתו , נמלים שכבר משתלבים במערך ההגנה האמריקאי יהפכו כנמלי שטעון מרכזיים בשל היתרון שיש להם בכל הקשור למכס האמריקאי.
לאחר מכן נשא דבריו מר עמי סגל, סגן מנהל אגף המכס ומע"מ. מר סגל פתח ואמר כי לדעתו זה ענין של זמן עד שהארופאים יישמו הנחיות משלהם, בנוסף לאמריקאיים. עוד ציין כי לאחרונה ערך סדרת פגישות עבודה עם המכס האמריקאי וכרגע, לפחות בהיבט האמריקאי, האמריקאיים אינם מודאגים ממדינת ישראל. עוד הוסיף כי היצוא הישראלי הישיר לארה"ב אינו בראש דאגותיו של המכס האמריקאי, אלא שם מודאגים מנמלים המייצאים כמויות גדולות בהרבה של מטען, כדוגמת נמלים במזרח הרחוק ובאירופה.
" בהיבט הישראלי, בהחלט היינו מעוניים למצוא עצמנו משתלבים ב- CSI וב- C-TPAT. לאור מה ששמעתי בארה"ב, הם עדיין לא משוכנעים באם אנו נשתלב בשלב 1 או 2 בתוכנית ה- CSI, מה שכן בשלב ה- 3 כבר כולם ישתלבו ולא רק נמלי Mega Ports. אנו נמצאים בעידן חדש, סיימנו להקים את משקף המכולות באשדוד בהתאם להנחיות שהוצאו. היום מתבצעת כבר הדרכת העובדים ובמחצית החודש הבא נתחיל להפעיל אותו ", אמר.
מר סגל סיכם דבר ואמר כי הוא מצטרף לקריאה שהעלה עמוס רון לגורמים טכנולוגיים, בטחוניים ואחרים להצטרף למשימה של פיתוח אמצעים, לטובת המשק הישראלי ולמען רמת הבטחון בעולם.
אחרון הנואמים, היה הנואם המרכזי והאורח של הכנס, מר בוב סטיריטי, המכהן בתפקיד נספח לעניני מכס של משרד הביטחון הפנימי האמריקאי באירופה.
להלן הרצאתו של מר סטיריטי כפי שתורגמה על ידי מתורגמנית, בתרגום סימולטני במהלך ההרצאה :
בסקירה שאתן, נדון ביוזמות הקשורות בביטחון, כלומר ביוזמת ה- CSI וביוזמת ה- C-TPAT ונדון גם בכלל דיווח ה- 24 שעות. אני אתמקד בשתי קדימויות של הרשויות האמריקאיות, מאז 11 בספטמבר 2001. אנו, במכס האמריקאי, מנסים להדגיש יותר מכל דבר אחר את הביטחון האמריקאי ויחד עם זאת, אנחנו נחושים במתן הקלות בסחר. אמנם חלפו כבר 23 חודשים מאז 11 בספטמבר 2001, אך יש לזכור כי איום הטרור הבינלאומי לא פחת. לא מדובר רק על ההתקפות על ארה"ב, אלא גם התקפות על באלי, ירדן, קניה, תימן, ערב הסעודית ומקומות שונים בעולם. יש לנו כאן תזכורת לכך שאיום הטרור לא מופנה רק נגד ארה"ב, אלא כלפי העולם כולו. חשוב מאד להדגיש את איום הטרור על הקהילה הכלל עולמית.
שערו בנפשכם מה היה קורה לו הצליחו הטרוריסטים בשיבוש שרשרת האספקה הכלל עולמית. כך היינו מונעים יבוא לארה"ב, נאמר לשבוע, לחודש, או למספר חודשים. נסו לראות מה היה קורה, להרס המיידי שהיה נגרם, על ידי מתקפה מוצלחת של טרוריסטים כנגד האספקה. חישבו על ההשפעה לטווח הארוך אם היו מצליחים, מה היה הדבר גורם לסחר הבינלאומי ולחברות הבינלאומיות.
בהתקפה מצד הטרוריסטים על המרכיבים החשובים ביותר בשרשרת האספקה, קרי על המכולה, הרי שהתקפה מוצלחת היתה משבשת את הסחר הבינלאומי, משבשת את המשק האמריקאי ואת הכלכלה העולמית.
משום כך, יישמנו את יוזמת ה- CSI – את היוזמה לבטחון המכולות. שיתוף פעולה ויוזמה משותפת כנגד הטרור, מאז 11 בספטמבר, כוללים את יוזמת ה- CSI, שהיא הדרך להבטיח את המכולות על ידי שיתוף פעולה בין הנמלים בעולם כדי לנסות ולבדוק מכולות בסיכון גבוה ולהבטיח שהן אינן מסוכנות. יוזמה נוספת שיזמנו היא ה- C-TPAT, כאשר מדובר כאן בשותפות בין אנשי המכס לבין אנשי הסחר, כדי להבטיח שהגבולות יהיו בטוחים. אני אדון בשתי היוזמות האלה בהמשך.
נשאלת השאלה מה עושה ה-CSI בעצם ?
התשובה לכך היא שמטרתו של ה-CSI היא להגן על המכולות כנגד התקפות טרור. באמצעות ה- CSI ובשיתוף עם ממשלות אחרות משתדלת ארה"ב לבדוק מראש מכולות בסיכון גבוה, לחפש כלי נשק בנמלי המוצא, ולא להמתין עד אשר יגיעו לנמלי היעד. גישה זו מגדילה את ההגנה על ארה"ב ואת כל שרשרת האספקה.
המרכיבים המרכזיים ב-CSI כוללים, ראשית, בנסיון לזהות מכולות בסיכון גבוה באמצעות נתונים ממוכנים ומשוכללים. מדובר במכולות אשר על סמך ביון ומידע קודם, עלולות להכיל כלי נשק או אמצעים שונים כדי לבצע אירוע טרור.
שנית, יש לבדוק את המכולות לפני שתצאנה לדרך, וכן להשתמש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים מבלי להאט את הסחר.
שלישית, יש להשתמש במכולות חכמות יותר ובטוחות יותר, כדי שיוכלו אנשי המכס להבחין האם מישהו נגע או פגע באותן מכולות.
למעלה מ-90% מכלל הסחר העולמי מועבר במכולות, ולמעלה מ-7 מיליון מכולות מועברות בים לארה"ב. כ-70% מהמכולות הללו יוצאות מ-20 נמלים באסיה למקומות אחרים. אנו רוצים למקד את CSI באותם 20 נמלים, משום כך נוכל לבדוק את המספר הגדול ביותר של מכולות, לבדוק אותן ולחקור אותן במשך אותם ימים קריטיים לפני שתצאנה לדרך.
אנו רוצים למקד את ה- CSI באותם 20 נמלים על סמך נפח היצוא לארה"ב מנמלים אלה. שנה עד שנה וחצי חלפו מאז שיישמנו את ה-CSI ב-13 מכלל הנמלים האלה.
התוכניות לעתיד של יוזמת ה -CSI כוללת את הרחבת ההשתתפות של נמלים מעבר ל-20 נמלים אלה. ראשית בחנו את 20 הנמלים על סמך הנפח שלהם. כעת אנחנו מתכננים להתרחב על סמך הנפח, המיקום והדאגות האסטרטגיות. אנו רוצים גם להחתים על הצהרת כוונות. עד כה נחתמה הצהרת כוונות עם שוודיה ועם מלזיה, ואנו נמצאים עם אנשי המכס במקומות נוספים.
הסטנדרטים הבסיסיים ל-CSI מחייבים שתהיה בו תנועת מכולות סדירה ומבוקרת לארה"ב. בנוסף, רשות המכס חייבת להיות בעלת יכולת לבדוק ולבחון את המכולות היוצאות והמשונעות דרך הנמלים לארה"ב. חייב גם להיות ציוד שיהיה מסוגל לבדוק, על ידי שיקוף ומבלי לפתוח את המכולות. הציוד הזה חייב להיות זמין בנמלים אלה.
כל נמל כזה צריך גם להתחייב להקים מערכת לצמצום הסיכונים ולחלוק נתונים וכל מידע אחר, עם רשויות המכס. חשוב גם שתהיה מחוייבות לבדיקת הנמל בכללותו כדי לבדוק בדיוק את הפגיעות שלו, וכל חוליה חלשה בנמל, כדי להפחית עד כמה שאפשר את הסיכונים.
נמלים רבים הביעו עניין ב- CSI, אך הם אינם עומדים בדרישות המינימליות שלנו, בתקני המינימום. CBP (כלומר Customs & Boarder Protection) מפתח מפת דרכים משלו, כדי לשפר את הביטחון בנמלים השונים. אנו רוצים להרחיב את מספר הנמלים במקומות שונים בעולם, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הבנק הלאומי האמריקאי למשל, שם יש לנו איש מכס הפועל בשיתוף עם הבנק העולמי, כדי להרחיב את רשימת הנמלים שאיתה נעבוד, ולהגדיל את הרשימה מעבר ל-20 הראשונים.
תחילה חשבנו שתוכנית ה- CSI תהיה כרוכה בשיגורם של אנשי מכס אמריקאים לכל אחד מהנמלים, כדי לבדוק את הנעשה, כדי שאפשר יהיה לבדוק את המכולות המועברות לארה"ב. חשבנו שיהיה קשה לשכנע את המדינות השונות לכך, אבל התברר שלא כך הדבר. כל המדינות המשתתפות מוכנות לשתף פעולה, גם כאשר היצוא לארה"ב מצומצם.
כל הנמלים הסכימו לשתף פעולה איתנו ולאפשר לאנשי המכס שלנו לפעול בתוכם. שיתוף הפעולה בין אנשינו לבין המדינה המארחת הוא הדוק ביותר, מה שגרם לשיפור הטכניקות העומדות לרשותינו. במהלך הימים הבאים אין ספק שגם אנו נלמד כאן הרבה במסגרת הארגון של המכס, כאן בישראל בנמלים השונים.
CSI אמור להיות חלק ממערכת כנגד הברחות וכנגד טרור, תוך שיתוף פעולה עם מדינות ברחבי תבל, ובמיוחד שיתוף פעולה בהעברת מידע ונתונים.
יוזמה נוספת שיש להזכיר אותה, היא היוזמה לשיגור מניפסטים ימיים 24 שעות מראש. לאחר 11 בספטמבר אנחנו דורשים שתהיה שיטה טובה יותר כדי לדעת מה נשלח במכולה, מה נמצא ביבוא או ביצוא. במתכונת הקודמת, המניפסט לא סיפק מידע מספיק ולא איפשר מספיק זמן בכדי להגיב לאותן מכולות בעלות סיכון גבוה. על כן, הוחל הנוהל החדש החל מה- 2 בדצמבר 2002. הכלל הזה דורש מאנשי הסחר לספק למכס את המידע 24 שעות מראש, לפני ההטענה. המכס אמור להודיע האם נתקבלה החלטה כלשהי מבחינתם להטעין את המכולה הזו על האניה או לא. הכלל הזה מעודד את הרשויות להציג את המידע באופן ממוחשב, אלקטרוני.
ההסכם שנחתם באוגוסט 2002 ויכנס לתוקף באוקטובר 2003 נחתם ע"י הנשיא בוש, ודורש כי המידע יועבר באופן ממוחשב למכס בכל סוגי המכולות והמטענים לארה"ב. (שיטת ה- AMS כלומר Automated Manifest System).
עד כה רק מובילים גדולים נדרשו להעביר את המידע באופן אלקטרוני. כיום מקובלת השיטה הזאת גם בקרב ה- NVOCC. יש לכלול את כל המידע לגבי החומר המשוגר לארה"ב. לכן רשויות המכס העבירו לרשות ה-NVOCC את כל המידע וכל האפשרויות לאיסוף מידע כדי להעבירו מבעוד מועד לרשויות המכס. ה-NVOCC יכול להיות בקשר ממוחשב וישיר עם רשויות המכס, או בקשר לא ממוחשב. במקרה כזה ישנה גם לשכה מיוחדת דרך רשות הנמלים להעביר את המידע מבעוד מועד, כדי שניתן יהיה לעמוד באותו כלל של 24 השעות.
מאז פברואר 2003 התחלנו באכיפת כלל ה- 24 שעות והיטלנו קנסות ועונשים על כל מי שאינו עומד בדרישות אלה. כלל ה- 24 שעות מופעל בשיתוף פעולה בין אנשי הסחר ואנשי המכס באופן שוטף, אנשי המכס מפעילים את הכלל, על ידי קנסות, עונשים ועל ידי מניעת רשיונות ליצואנים.
יוזמה נוספת היא יוזמת ה- C-TPAT. זוהי יוזמה שהופעלה על סמך נסיוננו ושהיא בעצם שותפות המכס והסחר כנגד הטרור. מדובר כאן בשותפות בין המכס לבין הסקטור הפרטי כדי להגביר את הבטחון במהלך כל רצף האספקה. המטרה היא לדאוג לכך שגם אנשי עסקים יבטיחו את הבטחון המירבי מנקודת המוצא ועד לנקודת היעד הסופי בארה"ב, כדי למנוע מארגוני הטרור כל הזדמנות להבריח כלי נשק להרס או להרג המוני, בתוך מכולה או בתוך סחורה.
היוזמות האלה חשובות ביותר הן לממשלה והן לעסקים במקומות שונים בעולם. זה חשוב כי ארה"ב יכולה בצורה כזו למנוע הברחתם של סחורות בעלות סיכון גבוה.
מכולות בסיכון גבוה הן כאלה אשר לגביהן אין למכס מידע מוקדם ואילו מכולות בסיכון נמוך הינן אלה אשר לגביהן אנו יודעים כמה שיותר. המידע הזה הוא המפתח אשר יכול לקבוע אם המכולה מסוכנת לארה"ב. לכן גם תיכננו את שיטת המניפסטים הממוכנת (שיטת ה- AMS). המערכת הזו נועדה לשמש להקל על העברת מטענים בתוך ארה"ב. המערכת הממוכנת הזאת מתממשקת עם כל המערכות הממוחשבות האחרות ומיעלת את העברת הסחורות לתוך ארה"ב. ה- AMS מפחיתה את כמות הניירת ואת הזמן הנדרש בכדי לערוך רשימות מלאות של הסחורה. הסחורה על כן מועברת מהר יותר, ניתן לעקוב אחריה טוב יותר וכך גם השרות טוב יותר.
כלל 24 השעות וה-C-TPAT אלו הם 2 הערוצים שבאמצעותם ניתן לעבד את המידע. באמצעות יוזמות אלו יכולים אנשי עסקים לטפל במכולות בצורה שתאפשר לנו לקבל מידע רב כלל האפשר ולהבטיח שמכולות אלו אכן בטוחות.
יוזמות אלה הן תוצאה של מאמץ לייעל את התהליך כולו. C-TPATמגביר את הבטחון בכל מרכיב בשרשרת האספקה, ביבוא, בהפצה וכו'. היבואנים תומכים ב-C-TPAT, ויש למעלה מ-3,700 חברות התומכות בו ורבות מהן של יבואנים גדולים, וכל זאת על מנת לשתף פעולה עם המכס האמריקאי, בהפעלת המערכת.
למעלה מ-500 מובילים חברים ב-C-TPAT, למעלה מ-850 עמילי מכס, משלחים ואחרים משתתפים ביוזמה הזו. כאן אתם רואים את השפעת המערכת הזו: לפחות 36% מכלל היבוא, 60 מבין 100 היבואנים העיקריים הם חברי C-TPAT. 39 מכלל 50 המובילים הימיים, ו-93% מכלל המובילים הפנימיים.
היתרונות ב-C-TPAT מתבטאים בצימצום ובזירוז תהליך הבדיקה, אפשרות להעביר את התהליך באופן ממוכן ויעיל יותר, המכס יכול לבדוק את החשבון ואת הרשימה בצורה יעילה יותר, אם ישנם פערים אפשר מיד למצוא את מקורם. אנחנו בודקים את הנתונים מפעם לפעם, המידע נמצא זמין וקל להשגה.
נשאלת כאן השאלה מדוע אם כן ישנה רתיעה מסויימת?
התשובה לכך היא אולי מפני החשש שהדבר כרוך בהוצאה גדולה יותר. לעומת זאת, ברור שאף חברה לא מעוניינת להיות זו שבגללה הוברח כלי נשק לצרכי טרור במכולה שלה, זה רע מבחינת החברות מכל אספקט וזה גם רע לעסקים. זה גורם להגברת הבטיחות, ולכן החברות מצטרפות ל-CTPAT ומספרן הולך וגדל.
ההצטרפות ליוזמת ה- C-TPAT , מקורה למעשה בהשתתפות וולנטרית. זו תכנית וולונטרית ובאתר www.cbp.gov ניתן למלא שאלון הצטרפות שעל פיו רשויות המכס האמריקאיות בודקות את ההיסטוריה של הפונה, את מצבו מבחינה בטיחותית , הפרוצדורות השונות הנהוגות בחברה, את כוח האדם בחברה והאם הוא עובר מבדקים בטחוניים כאלה או אחרים, ההשכלה וההכשרה של העובדים ודרכי בחירת אנשי ההספנה. כן שואלים גם על המיקום והבטחון הפיזי באזור.
השאלון היסודי הזה חיוני ביותר לשם קבלת אישור של ה-CTPAT. לאחר קבלת השאלון הוא נבדק במכס ומודיעים לחברה הנרשמת כיצד, אנו במכס, מסכמים את פנייתכם, ומעלים המלצות לגבי אותן נקודות תורפה אשר איתרנו בפנייתכם.
החברה חייבת לחזור אלינו שוב, למכס, תוך התייחסות לנקודות התורפה אשר הועלו ולהמחיש שתוכלו לעמוד בציפיות ולשתף פעולה מרצונה החופשי תוך מתן פתרון לכל בעיה מתעוררת.
יש לנו פונים רבים שנמצאים עדיין במצב שהוא תלוי ועומד בגלל איזשהו ליקוי הטעון תיקון. אנשי המכס אמורים לבדוק את המידע שסופק לנו ע"י המועמדים ב-C-TPAT. זה כרוך בכך שגם שולחים אנשים לארצות השונות בכדי לבדוק את היצואנים השונים. בד"כ הנספח המסחרי גם הוא יהיה מעורב בכך. מדובר בבדיקת תוקף של יצואנים שונים ותיקוף לצורך השימוש של היבואן בארה"ב. לאחר קבלת האישור יקבל הקונה מכתב מנציג המכס באישור של ה-C-TPAT. זוהי ההתנהלות בכדי להבטיח שהפרופיל יהיה אמין.
אמנם הרחבת ה-C-TPAT ליצרנים בחו"ל הינו דבר רצוי אך עוד נקבע בנושא זה תאריך יעד. אנו מפצירים בכלל המובילים לעבוד עם היבואנים בארה"ב ועם חברות התובלה ולעודד אותם להשתתף ב-C-TPAT. זוהי הצורה בה יכולים היצרנים בישראל להרחיב את שיתוף הפעולה ב-C-TPAT, כדי שהסחורות יגיעו לארה"ב בבטחה וביעילות.
ולסיום, חשוב שהפעולה הבינ"ל תיבנה רשת בטחון טובה יותר, ואני מקווה שהעסקים והממשלות יבדקו כיצד לשתף פעולה איתנו במאמץ חיוני זה.
