פרויקט המאה

ראש ממשלת טורקיה, רג'פטאיפ ארדואן, הודיע בסוף חודש אפריל השנה על כוונת הממשלה הטורקית לחפור תעלה חדשה, אותה כינה "תעלת איסטנבול"(Canal Istanbul) , אשר תפעל במקביל למצרי הבוספורוס ותאפשר לצמצם את הגודש הספנותי הרב במעבר הקיים, איתו מתמודדת טורקיה. מצרי הבוספורוס, המפרידים בין אירופה לאסיה, נחשבים למעבר המים הצר ביותר המשרת את הספנות העולמית. בהודעה אותה מסר ראש הממשלה התורכי, לא צוין כלל היכן בדיוק תיחפר התעלה אולם צוין כי רוחב התעלה יהיה 150 מטרים, אורכה יהיה 45 ק"מ, עומקה יהיה 25 מטרים, השלמתה מתוכננת לשנת 2023 וכי דרכה יעברו, מדי יום, 160 אוניות. התעלה העתידית תקשר בין הים השחור לים מרמרה.

בהודעתו ציין ראש הממשלה הטורקי כי, תכנון התעלה יימשך שנתיים והיא תיפתח לתנועה בשנת 2023, בשנה בה תחגוג טורקיה את שנת ה-100 להקמתה של הרפובליקה הטורקית. המיזם, להערכת הממשלה התורכית, יהיה הגדול ביותר בעולם במאה הנוכחית, אולם מסיבות בלתי ברורות הממשלה נזהרה מלתת תג מחיר.

ראש הממשלה הטורקי הדגיש עם זאת, כי בניית התעלה החדשה נועדה להגן על שני מיליון בני אדם החיים לאורך חופי הבוספורוס הנמצאים תחת איום אקולוגי מתמיד של מיליוני טון מטענים מסוכנים החוצים מדי שנה את המצרים שאורכם כ-30 ק"מ. מצרי הבוספורוס מהווים מעבר השייט היחיד בין הים התיכון לים השחור והם מוכרים כמייצרים בעלי רמת הצפיפות הגבוהה ביותר, בעיקר בשל תנועה גוברת והולכת של מטענים מבולגריה, רומניה, גיאורגיה, אוקראינה ודרום רוסיה. נתונים אותם פרסם משמר החופים הטורקי מראים כי, 51,422 ספינות חצו את מייצרי הבוספורוס בשנת 2009 . 9,299 ספינות מהן, היו מיכליות אשר הובילו 145 מיליון טון של מטען מסוכן.

התעלה החדשה, במידה ובנייתה תצא לפועל, עשויה לשנות את פני מגזר הובלת הדלקים ממדינות הים השחור- רוסיה, גיאורגיה, אוקראינה וקזחסטאן- לנמלי הים התיכון, בעיקר בשל הפעלת מיכליות נפט גדולות כחלופה למיכליות קטנות המשרתות כיום את הסחר. במקביל, תהווה הבנייה זרז למגזר הבנייה התורכי ותספק מקומות עבודה לאלפי תורכים.

הרעיון לבניית התעלה עלה ככל הנראה גם נוכח רצון הממשלה הטורקית לקבל תמלוגים על המעבר אותם היא אינה מקבלת כיום. אמנת The Montreux Treaty משנת 1936 מגבילה את טורקיה מלגבות תשלום בגין מעבר אוניות במייצרים ולהגביל תנועת ספינות מלחמה. כדי להפוך את התעלה החדשה לכדאית מבחינה כלכלית יהיה על הממשלה לכסות את עלות הבנייה ותחזוקת התשתית, ולכן תכנונה נועד לאפשר למיכליות העל- VLCC (very-large crude carriers ) המחייבות שוקע מינימלי של 23 מטר לחצות את התעלה כשהן מלאות בנפט. אוניות-על אלה אינן יכולות לחצות כיום את המייצרים. שר התחבורה הטורקי הבהיר במקביל כי, בכוונת משרדו לשקול מחדש את אגרות המעבר וכי בכוונתו להביא הנושא לדיון בין כל המדינות החתומות על האמנה.

הכרזתו של ראש הממשלה התורכי, אשר ניתנה במסגרת מסע בחירות, יצרה ויכוח קולני בטורקיה, בו לוקחים חלק פוליטיקאים מחד ומדענים מאידך. מדענים ומתכנני ערים הביעו השתוממות על הכרזת ראש הממשלה לחפור תעלה באורך 45 ק"מ וחישובים שנערכו העלו כי עלות כריית התעלה תהייה בין 20 עד 40 מיליארד דולר, עלות כבדה למשק הטורקי המתמודד עם בעיות תעסוקה כבדות.

מפלגת האופוזיציה CHP מיהרה להגיב. מנהיגה,קמל קיליצ'דראולו, ציין כי לא התרשם כלל מהיוזמה הממשלתית החדשה אולם הדגיש כי על הממשלה לדאוג תחילה לשכבות החלשות ורק לאחר מכן לצאת לביצוע תוכניות כה מפוארות. בולנט טאנק, ראש עיריית עיר הבירה אנקרה הגיב כי התוכנית נועדה לממש את תוכניות ראש הממשלה להעביר את עיר הבירה לאיסטנבול.

הויכוח התלהט לאחר שמפלגת האופוזיציה הודיעה כי ראש הממשלה, במתכוון, לא ציין את תוואי התעלה. אולם, לטענת האופוזיציה, מקורביו מכירים היטב את התוואי ויזכו לנתח כספי רב מסחר באדמות הנמצאות בסמיכות לתעלה החדשה. הטענה הנוספת כלפי הממשלה אינה עוסקת רק בעלות הקרקעות אלא גם לגבי מידע פנימי לגבי חוזים אותם אמורות לקבל חברות בנייה ותשתית. הטענות מעלות שאלות קשות לגבי שחיתות, אשר תפגע לא רק בטוהר מידות אלא תהיה בכייה לדורות בכל הנוגע להשפעות אקולוגיות על הסביבה בה תעבור התעלה. השר לאיכות הסביבה יצא להגנת הפרויקט, וציין כי הממשלה תדאג לטעת חמישה עצים חדשים על כל עץ שייעקר לצורך בניית התעלה.