סמי עופר ז"ל הובא למנוחות בבית העלמין טרומפלדור בת"א

איל הספנות, סמי עופר, הלך שלשום לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלה קשה והוא בגיל 89. היום, בשעה 16:00 ניטמן עופר בבית העלמין טרופלדור בתל אביב.

עופר נולד ב-22 בפברואר, 1922 בעיר גלאץ שברומניה, בשם שמואל הרשקוביץ. ב-1924 עלתה משפחותו לישראל והתיישבה בחיפה. בשנה זו נולד אחיו, יולי. אביו, יוסף, נכנס כבר בשנת 1930 לעסקי הספנות כשהקים עסק למתן אספקה לאוניות שפקדו את נמל חיפה. יולי וסמי הצטרפו בהמשך לעסק של אביהם וב-1950 רכש עופר את האוניה הראשונה שלוף לה קרא "אייל", על שם בנו הבכור.

האחים עופר ייסדו בשנות החמישים את חברת "נתיבי הים התיכון", בשותפות עם מרדכי מנו", וכעשר שנים לאחר מכן, כשהתפרקה השותפות, הקימו האחים את חברת קווי הים התיכון". שלוש שנים לאחר מכן הגיעו להסכם עם חברת הספנות הלאומית "צים" למיזוג פעילות הובלת המטענים של החברה לצים. הסכם זה היווה פריצת דרך משמעותית בעבור האחים גם לתחומים נוספים, כגון עסקי מקרקעין. יולי התעסק בנדל"ן ואילו סמי עבר לאירופה בכדי לנהל את עסקי הספנות והקים קבוצת ספנות בינלאומית חדשה.

ב-1999 רכשו האחים עופר את השליטה ב"חברה לישראל", אחת מחברות האחזקות הגדולות במשק, שהינה בעלת השליטה בחברות כימיקלים לישראל, בתי זיקוק נפט (בז"ן), צים, טאואר סמיקונדוקטור ובטר פלייס. עד לאחרונה כיהן בנו של סמי עופר, עידן, בתפקיד יו"ר החברה לישראל. ב-2002, רכש סמי את חלקו של יולי בחברה והפך לבעל השליטה היחיד בה.

הונו של עופר מוערך, על פי דיווחים, בכ-10.3 מיליארד דולר. עופר ידוע גם כפילנתרופ אהוד שתרם סכומים נכבדים לגופים שונים בתחום החינוך והבריאות. ב-2005 הקים עופר את קרן התרופות של החברה לישראל שבמשך שלוש שנים פעילה במימון תרופות שאינן מכוסות בסל הבריאות. ב-2007 תרם עופר 42 מיליון דולר להקמת מרכז הלב על שמו באיכילוב בתל אביב ו-25 מיליון דולר למרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. בנוסף, תרם עופר 20 מיליון ליש"ט למוזיאון הימי ברובע גריניץ' שבלונדון, לאגף חדש שייפתח ב-2012 לקראת אירועי האולימפיאדה.

על פי הדיווחים בתקשורת הישראלית היום, נכסיו של עופר יחולקו בין שני בניו- איל ועידן. החברה לישראל תישרא בשליטתו של עידן וכן גם עופר אחזקת אוניות. נכסי הנדל"ן של המשפחה יועברו לשליטתו של אייל.

עידן עופר נפרד מאביו

עידן עופר ספד בהלוויה לאביו באומרו כי, "קשה ולמעשה בלתי אפשרי להיפרד מאבא. כילד, אב הוא הרי דמות נצחית שלעולם מלווה אותך ומגוננת עליך. עבורי הדבר קשה עשרות מונים, שכן אין זו רק לכתו של אבא יקר ואהוב אלא גם של דמות נערצת שהיתה לי ולכל המשפחה, הר של חוכמה, מורה דרך של תבונה, מצפן ערכים ומגדלור שהאיר את חיינו". 

הוא הוסיף כי, "עשייתו של אבא מילאה את חייו והוא היה נתון בה בכל מאודו. הוא גם ידע להטמיע בנו כילדים את הערכים הראויים, למשל, כאשר הביא אותנו כנערים לעבוד בספינותיו, שם שיבץ אותנו כמלחים פשוטים שיהיו ככל אנשי הצוות מן המניין. הוא דגל בעבודה קשה ובעמל רב אך גם האמין ברתימת האנשים סביבו תוך דאגה ואכפתיות עמוקה להם. הוא האמין בשוויוניות, שאדם צריך להבחן על פי עשייתו באשר הוא, קטן כגדול, והעניק הזדמנות שווה לכולם. הוא ראה בהגינות כמפתח יסוד לפועלו, הן כלפי העובדים לו והם כלפי שותפיו ועמיתיו לעסקים שידעו כי דבריו יצוקים בסלע יהיו הנסיבות אשר יהיו.  

"אהבתו של אבא למדינה ולאנשיה ומחויבותו לחוסנה ולשגשוגה, היו ללא גבול ונעדרי כל תנאי. הציונות עבורו לא היתה רק אידיאל, אלא גם צו עשה, שליווה את פועלו ללא הרף. החל בשירותו הממושך בחיל הים ואימוצו את חיילי השייטת כבניו, המשך בסיוע מתמיד לכוחות הביטחון בכל אשר נדרש, עבור להירתמותו בבניין וחיזוק מערכת הבריאות ומוסדותיה כמו גם תמיכתו בחינוך ובקימום ההשכלה הגבוהה וכלה בדאגה לפרט ואף בתמיכה אישית ביחיד שנגע ללבו". 

בעצב סיים עופר את הספדו בפרידה מאביו: "אבא, אנו אומרים לך שלום אבל לא נפרדים ממך, גאים במורשת שלך ומבטיחים לפסוע בדרכה, אוהבים ונוצרים אותך בליבנו לעולמים".