התעשיינים למשרד הכלכלה: בחנו את "שער הספנות"

התאחדות התעשיינים פנתה לאחרונה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה מר עמית לנג בנוגע לעובדה כי שער הדולר הנקבע על ידי חברות הספנות הינו גבוה משער ההמרה היציג. רובי גינל, משנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים, טוען במכתבו, אשר עותק ממנו נשלח לקרן טרנר, מנכ"לית משרד התחבורה, כי מבדיקה שנערכה בקרב מספר מפעלים שער הספנות עלול להגיע עד ל-10% מעל לשער היציג. בסביבת משרד הכלכלה מאשרים כי הנושא נמצא בבדיקה.

רובי גינל טוען במכתבו כי "שער הספנות נקבע באופן לא שקוף המעניק יתרון לנותני שירותי הספנות על פני היבואנים, ונובע מחוסר סימטריה במידע בין היבואן לנותני שירותי ספנות. מהבדיקה עולה כי יבואנים רבים אינם מבינים כי מדובר למעשה בייקור תעריף השירות, וסבורים כי לא ניתן להתמקח על סעיף זה. המצב הקיים גורם למעשה לייקור מחירי חומרי הגלם והמוצרים הסופיים המיובאים.

כך לדוגמה, כותב גינל, במקרים מסוימים חברות הספנות אינן עורכות הסכם עם הלקוחות בגין גביית שער ספנות, ואינן מיידעות אותם. בפסק דין שניתן בנושא נקבע כי חברת הספנות לא הציגה הסכם בינה ובין היבואן שיאפשר לה לגבות על פי שער זה, וקבע ליבואן פיצויים בגין גביית שער ספנות של 4.25 שקל (בעוד השער היציג עמד באותה התקופה על 4.04 שקל).

התעשיינים ציינו במכתבם למנכ"ל משרד הכלכלה כי "גביית שער ספנות השונה מהשער היציג, מהווה פגיעה ביבואנים הקטנים והבינוניים אשר סובלים ממחסור במידע באשר לעלויות הלוגיסטיקה, וכן מכוח מיקוח קטן עד בלתי קיים אל מול הספקים.

"על מנת להוזיל את עלויות השרשרת הלוגיסטית, ולמנוע פגיעה בעסקים ובצרכנים, אנו סבורים כי על משרד הכלכלה לפעול לביצוע תיקון לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, כך שיחול גם על עסקים. ביטול שער הספנות", כותב גינל, "יביא לתמיכה במדיניות הממשלה להורדת יוקר המחייה, ולרווחת כלל אזרחי ישראל".

בשיחה שערכה מערכת port2port עם סמי ניאגו, מנכ"ל כרמל ספנות, ציין ניאגו כי "הדלת פתוחה לתשלום בכל מטבע. 95% מהלקוחות מעדיפים לשלם בדולרים ויש להם את האופציה הזאת. פעם, לפני עשור אולי היתה מדיניות של העדפת מטבע מקומי, אבל היום השוק פתוח לכל לקוח וכל יבואן או יצואן יכול לעשות את הרכישה של המט"ח בעצמו. מי שרוצה מביא דולרים ומי שרוצה מביא שקלים".

גורם בכיר בעולם הספנות הוסיף כי התשלום שסוכני האנייה משלמים לנמלי ישראל הינו בשקלים וכי בכל שבוע סוכני אנייה ממירים סכומים גדולים מדולרים לשקלים על מנת להעביר תשלום לנמלים. בנוסף, כאשר התשלום נעשה בשקלים סוכן האנייה צריך לקחת מרווח סיכון עבור ימים בהם בוצעה העברה כספית אך לא בוצעה המרה ושער המטבע השתנה. "מדוע התעשיינים לא פונים לבנקים? הרי גם הבנקים לא גובים לפי שער יציג. יש שער המחאות ושער קנייה ושער מכירה – אולי גם הם אחראים על יוקר המחייה?".