הודו מקצה כ-24 מיליארד דולר לפיתוח תעשיית הספנות המקומית

הממשלה ההודית הכריזה על הקצאת 2 טריליון רופי (כ-23.8 מיליארד דולר) להרחבת יכולות בניית האניות המקומיות, כחלק מהשאיפה להפוך את הודו לאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום הספנות עד 2047. בנוסף, יושם דגש על קיימות עם תוכניות להפחתת פליטות פחמן ויצירת מסדרון ספנות ירוק.

הממשלה ההודית הכריזה על השקעה של 2 טריליון רופי (כ-23.8 מיליארד דולר) במטרה להרחיב את יכולות בניית האניות במדינה, לחזק את תעשיית הספנות ולהציב את הודו בין חמש המדינות המובילות בעולם בתחום זה עד שנת 2047. מהלך זה תואם את אסטרטגיות ״חזון הספנות של הודו 2030״ ו״חזון אמריט קאל 2047״.

על פי משרד הנמלים, הספנות והתחבורה הימית (MoPSW), מוקד היוזמה הוא בהגדלת מספר האניות הנבנות במדינה מדי שנה, קרי השקעה בתעשיית המספנות. במסגרת זו, מתוכננת השקעה משמעותית בפיתוח כושר ייצור על מנת להגיע לסך של ארבעה מיליון טון (GRT) בתעשיית המספנות. 

כחלק מהמאמצים, הממשלה בחנה מחדש את מדיניות הסיוע הפיננסי לבניית אוניות (SBFAP) על מנת לתמוך במספנות מקומיות.

בהקשר זה, הודו גם שינתה את מדיניות ״זכות הסירוב הראשונה״ (RoFR) כדי להעניק עדיפות עליונה לחוזים ממשלתיים הקשורים לאניות שנבנו במדינה, רשומות תחת דגל הודו ונמצאות בבעלות חברות הודיות. בעבר, ההעדפה ניתנה בעיקר לאניות המניפות את דגל הודו, גם אם נבנו מחוץ למדינה. כעת, אניות שנבנו, רשומות ונמצאות בבעלות הודית יקבלו את העדיפות הגבוהה ביותר במכרזים ממשלתיים, בעוד שאניות שנבנו בהודו אך רשומות בבעלות זרה, ידורגו אחרונות במידת ההתאמה.

במסגרת המאמצים להחיות את תעשיית הספנות ההודית, הכריז משרד הנמלים על הקמת קו הספנות Bharat Container Shipping Line תחת תאגיד הספנות של הודו (SCI), וכן על השקת ״תוכנית המעבר לגוררת ירוקה״ (GTTP).

המטרה המרכזית של GTTP היא הפחתת פליטות הפחמן וההשפעה הסביבתית של פעולות גרירת אניות, כאשר היעד הוא להגיע ל-50% פעילות ללא פליטות עד שנת 2030 ולמעבר מלא לפעילות ירוקה עד שנת 2047.

כחלק מהמאמצים לשיפור הקיימות, הממשלה הודיעה כי יוקם מסדרון ספנות ירוק חופי, אשר יוחל בנתיב קנדלה-טוטיקורין, ויקדם תחבורה ימית מופחתת פליטות לאורך נתיבי המסחר הימיים הפנימיים. הפרויקט יבוצע בשיתוף פעולה עם תאגיד הספנות של הודו (SCI), רשות נמל דינדיאל (DPA) ורשות נמל צ׳ידמבראנר (VoCPA).

בנוסף לתוכניות הקיימות, משרד הנמלים, הספנות והמים (MoPSW) הציג את תוכנית Harbour Craft Green Transition Program שנועדה להניח את היסודות לאימוץ דלקים חלופיים וחשמול פעולות הנמלים. המשרד ציין כי מתוכננים מהלכים משמעותיים בנמלים העיקריים של הודו, כולל השלמת 150 פרויקטים עד ספטמבר 2025.  

במקביל, רשות נתיבי המים הפנימיים של הודו (IWAI) תקצה 100 מיליון רופי (כ-12 מיליון דולר) לשיפור התחבורה הפנימית בג׳אמו וקשמיר באמצעות פיתוח שלושה נתיבי מים לאומיים. יוזמה זו צפויה לשפר את הקישוריות ולעודד פעילות כלכלית באזור.  

בנוסף, כחלק מהמאמצים לשדרוג תעשיית הספנות, הודיעה הממשלה כי היא שמה דגש על דיגיטציה ושיפור היעילות באמצעות טכנולוגיות חדשות בנמלים ובתחום הלוגיסטי. בהתאם לכך, יוקם מרכז מצוינות דיגיטלי במסגרת תוכנית סגרמאלה (Sagarmala Digital Center of Excellence) בשיתוף עם המרכז לפיתוח מחשוב מתקדם. במקביל, תוקם יוזמת החדשנות והסטארט-אפים של סגרמאלה (S2I2), שמטרתה לשפר את יעילות הנמלים.  

תוכנית סגרמאלה, שהושקה ב-2015, היא מיזם הדגל של MoPSW, שמטרתו לשפר את ביצועי מגזר הלוגיסטיקה באמצעות ניצול יעיל יותר של נתיבי המים והחוף. התוכנית נועדה להפחית את הצורך בהשקעות תשתיתיות מאסיביות ולהגביר את היעילות.  

ההשקעה הממשלתית האחרונה מצטרפת להכרזה נוספת שנמסרה בפברואר 2025, כאשר שרת האוצר, נירמלה סיטרמנן, הציגה תוכנית מימון ארוכת טווח בגובה של 2.9 מיליארד דולר להקמת קרן פיתוח ימי (MDF). הקרן מיועדת בעיקר לרכישת אוניות חדשות אך גם לתמיכה ביוזמות ספנות ירוקות, מודרניזציה והקמת נמלים חדשים, השקעה במתקני תיקון אניות, עידוד חדשנות בלוגיסטיקה ימית ושיפור היעילות של צי האניות.