האתגרים המצטברים של ״נקודות החנק״ בעולם הספנות

מפברואר 2022, עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, התפתחו מגבלות ביצוא הגרעינים מאזורי המלחמה. אמנם יש אלטרנטיבות, אבל הן יקרות יותר וצורכות משאבי ספנות נוספים. היה נדמה שהצדדים נמנעים מלפגוע בסחר החיוני הזה, והסתפקו בעיקר בהתקפות סייבר נגד נמלים וחברות ספנות. אולם לאחרונה הגבירו הרוסים את איומיהם נגד השימוש שהאוקראינים עושים עם טילים מתוצרת מערבית באמצעות תקיפה ממשית נגד אניית צובר יבש. אפילו ארדואן, החבר החדש של פוטין, ובעל עניין בים השחור, בקש ממנו להפסיק עם התקיפות האלה. פוטין התחמק בינתיים מתשובה עניינית. למותר לציין שהוצאות הביטוח מושפעות מהתפתחות זו.

בנובמבר 2023 החליטו המורדים החות׳ים בתימן לחסום את מעברי המיצרים בבאב-אל-מנדב לאניות הקשורות לישראל, בהמשך לאניות כוחות הקואליציה שהוצבו במקום, ותוך כדי פעילות זו לא הקפידו על הזהות הספציפית של נתוני האניות, ובתירוצים שונים (בעלות, ניהול) תקפו אניות רבות בטילים ורחפנים. חסימת המעבר גרמה לכך ש-90%  מאניות המכולה מפליגות דרך כף התקווה הטובה באפריקה ולחברות הצובר והדלק נוקטות פעילות דומה. החות׳ים השתמשו בכלים מלחמתיים ואף גרמו לשריפות ולנזקים גדולים. עד היום תקפו יותר מ-70 פעמים, הטביעו 2 אניות, לקחו בשבי אניית מכוניות, וגרמו למוות של מספר ימאים. לדוגמא, אניית הדלק היוונית. באופן טבעי רשות תעלת סואץ מהווה את אחד המפסידים הגדולים מהתקיפות של החות׳ים.

זו דוגמא לרגישות העצומה שיש לששת מעברי או מיצרי הים בעולם, או לפי בלומברג ״נקודות החנק״ של הסחר העולמי. במעברים אלו מאיטים בדרך כלל את מהירות האניות ובכך גם מקלים על תקיפות פירטים. לפי נתוני קלרקסון - הברוקר הגדול בעולם, המעברים חיוניים לקיצור נתיבי הים. חלק הסחר העולמי של ששת המעברים הוא:

באב-אל-מנדב עם 8.7% מהסחר הימי.

מיצרי מלקה עם 23.7%.

מיצרי הורמוז עם 11.1%.

המיצרים של דנמרק עם 3.9%.

מיצרי טורקיה עם 3.1%.

תעלת פנמה עם 3%.

חשוב לזכור שחלק מהמיצרים נשלט על ידי מדינות המעורבות בסכנת פעילות פוטנציאלית עוינת, שבקלות יכולה לגרום לעלייה אדירה בעלויות הסחר הימי ולשיבושים בלוחות הזמנים ופקידות האניות, ובעקבותיהם זינוק בדמי ההובלה. כבר היום אנו עדים לכך בשלושה מהמעברים.

איומים פחות מלחמתיים מתפתחים עם סכנת עליית פני המים בנמלי העולם, עליה מצביעה סוכנות הידיעות רויטרס. עובדה זו תשפיע לדברי הסוכנות, בין השאר, על אספקת האנרגיה לסין, יפן ודרום קוריאה. נגזרת לא מקרית היא תופעת ההוריקנים שמשתקת מדי פעם נמלים מרכזיים בעולם, כולל הבצורת הקטלנית בפנמה.

לקריאת הסקירה המלאה של ד״ר זבה כפי שהתפרסמה בגיליון נובמבר של מגזין PORT2PORT לחצו כאן.