אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
המדינות החברות ב-IMO אימצו ביום שישי אסטרטגיה מתוקנת של גזי חממה (GHG) עבור ספנות, שקובעת יעד אפס פליטות נטו בסביבות ״אמצע המאה״, מה שגרם לקבוצות מתחום איכות הסביבה לומר שזה לא היה יעד מספיק שאפתני.
לאחר ימים של דיונים בלונדון בסוכנות הספנות של האו״ם במטה הארגון הימי הבינלאומי (IMO), המדינות החברות הסכימו להגיע לאפס נטו ״עד או בסביבות, כלומר קרוב לשנת 2050, תוך התחשבות בנסיבות לאומיות שונות״.
מזכ"ל IMO Kitack Lim אמר כי התמיכה פה אחד מכל 175 המדינות החברות היא ״משמעותית במיוחד״ וכי ההסכם פתח ״פרק חדש לקראת שחרור פחמן ימי״.
הספנות, שמובילה כ-90% מהסחר העולמי ומהווה כמעט 3% מפליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם, התמודדה עם קריאות מצד שומרי סביבה ומשקיעים לספק פעולות קונקרטיות יותר, כולל היטל פחמן. אך למרות הצעות שונות, כולל הצעות ממדינות האיחוד האירופי וממדינות האוקיינוס השקט, הארגון הסכים על ניסוח הכולל ״אלמנט כלכלי, על בסיס מנגנון תמחור פליטות גזי חממה ימיים״, שעל פרטיו יעבדו במהלך השנה הבאה.
המדינות הסכימו גם ל״מחסומים אינדיקטיביים״ להפחתת פליטת החממה השנתית הכוללת של הספנות ב-20% לפחות, תוך שאיפה ל-30% עד 2030, בהשוואה לשנת 2008, ולהפחית את סך פליטת החממה השנתית ב-70% לפחות, תוך שאיפה ב-80% עד 2040, בהשוואה ל-2008.
גורמים בתעשיית הספנות אמרו שההסכם נתן להם יעדים קונקרטיים לעבוד איתם, אך חלקם גם דרשו היטל.
